נרמין חלאיילה היא תושבת באר שבע כבר 10 שנים. היא מלמדת במכללת אחווה ומורה במשרד החינוך. יחד עם בעלה וילדיה גרים בשכונה ב' בעיר כשילדיה לומדים בשכונת נווה זאב. השנה החליטו כי רוצים לעבור לשכונה ולהקל על הילדים ועל המפגשים עם החברים, להפתעתם, נתקלים בקושי לשכור דירה בגלל מה שהם טוענים, מוצאם: "אנחנו גרים בבני אור והילדים לומדים בנווה זאב רצינו לעבור לשכונה שלילדים תהיה סביבה יותר נוחה, שיוכלו להיפגש עם החברים. חיפשנו דירות בנווה זאב ונתקלנו בכמה סיטואציות גזעניות שממש חשתי אותם. באחת הפעמים ראינו דירה ורצינו לחתום על חוזה. אחרי שבוע של התכתבויות הבעלים של הדירה הגיע לבאר שבע לחתום על החוזה מהוד השרון. נפגשנו, הוא הגיע עם החוזה ביד, עותק עדיין אצלי, בעלי נפגש איתו והוא ביקש תעודת זהות. כשראה את תעודת הזהות ורצה לחתום בשם שלו התחילו להתחמק ולחפש תירוצים. אמרו שרוצים לבדוק איך אנחנו משלמים. בעלי אמר להם בפנים, מה זה בגלל שאני ערבי, כמובן שלא ענו והתחמקו".
במקרה אחר גם אחרי לחיצת יד הוחלט לא להשכיר להם דירה: "לפני יומיים הגענו לדירה, לחצנו ידיים שסוגרים ורק היה חסר חוזה. ביקשו מאיתנו תעודות זהות ואז אחרי 20 דקות פתאום אמרו שהם החליטו שהם לא רוצים להשכיר את הדירה. אנחנו היינו בטוחים שזה כבר סגור. לחצנו ידיים, בעל הדירה אמר שהם יורידו את המודעה ואחרי ששלחנו את תעודות הזהות קיבלנו שיחה שהם לא מעוניינים. לבעלי אין מבטא, הוא גדל בבת ים. לי אומרים שאני נראית רוסיה, הדברים משתבשים כשאנחנו נותנים תעודת זהות. אני דואגת לילדים שלי, אני רוצה לעבור בגלל שאני רוצה שהם יהיו בסביבה של החברים. אני מחנכת אותם להתייחס לאנשים בצרוה אנושית. הילדים שלי גדלו בבאר שבע, אין להם מבטא, למדו רק פה. זה קרה גם לחברה שלי ששולחת הודעות בפייסבוק ורואים שם ערבי ולא עונים, כשחבר יהודי שולח הודעה מיידית עונים לו".