תומר בן עזרי (52) נשוי ואב לשלושה, החליף העונה את פלג חמדי בניהול מחלקת הנוער של הפועל באר שבע. בן עזרי הוא איש הייטק שמגיע מעולם המחשוב. "ניהלתי במשך קרוב ל-20 שנה את אזור הדרום בחברת מחשוב ארצית. אז כל מה שקשור לתהליכים לבנייה הם דברים שלא זרים לי. ניהול עובדים, ניהול צוות - בשביל זה הביאו אותי. אני מכיר את המועדון 11 שנה. למעשה, התוכנה שהמועדון משתמש בה של הכרטיסים והמנויים אני זה שעומד מאחוריה. ככה נחשפנו אחד לשני. לפני 4-3 שנים נכנסתי לעולמות של הכדורגל במיתר, ולא מתוך ההבנה בכדורגל, אלא מזווית הניהול, התחלנו שם עם 13 ילדים וסיימנו ב-450. בשנה האחרונה עשיתי קורס של ניהול קבוצות ספורט במכון וינגייט, לא בגלל שידעתי שאני עומד להגיע להפועל באר שבע, אלא שאם אני כבר נמצא בתוך מקום מסוים, אז חשוב לי להתמקצע. אני תמיד אמשיך ואלמד על הפן הניהולי בתוך מערכות הספורט ופחות במקצועיים שהם לא לי. לא גדלתי בתוכו. תמיד אדע לשאול את השאלות הנכונות על מנת להבין למה ואיך עושים את זה".
ומה קורה היום במיתר?
"נשארו שם אנשים עם אמביציה. אנחנו בקשר, אנחנו מדברים. מגיעים להפועל באר שבע שחקנים ממיתר, מכיוון שאנחנו המועדון הגדול באזור, כל מה שיצטרכו הקבוצות מסביב בעניין של ייעוץ וידע מקצועי, אנחנו פה בשביל לתת את זה. כמה שפחות להסתמך על שחקנים שבאים מהמרכז, לא בגלל שאנחנו לא רוצים אותם, לא רוצה להביא ילד מהמרכז שכל יום ייסע שעה וחצי לכל כיוון, אין בזה הגיון, בטח ילדים צעירים שעוד לא סיימו בית ספר ורצים, ולא אכלו צוהריים. עדיף שיגדלו ליד הבית. אנחנו כן יכולים להביא את המצטיינים לתוך פנימיית אשל הנשיא, אבל הרעיון שלנו זה לנסות להצמיח כמה שיותר שחקנים מהאזור שלנו".
איך אתה מסכם את העונה הראשונה בתפקיד?
"זו הייתה שנת למידה, להבין איך הדברים עובדים פה, מה שעובד טוב - לחזק אותו, מה שפחות - לבנות לו את התהליך הנכון על מנת שבשנה הבאה נהפוך את זה לטוב יותר. זו הייתה שנה מאתגרת, אבל גיליתי כאן אנשים מדהימים עם רצון גדול, ואנחנו עם הפנים קדימה".
מה למדת שצריך לשנות?
"הבנייה של התהליכים. לאורך השנים התחלפו פה אנשים, אבל ברוב הדברים די נתנו לאנשים יד חופשית בקטע הזה של להגדיל ראש, לחשוב מחוץ לקופסה. אני לא מאמין בדרך הזו, בטח לא בשלבים הראשונים. צריך לבנות בסיס שהוא הרבה יותר חזק, הרבה יותר מסודר, אחרי שיש לך את התהליכים הנכונים, אפשר לשנות לפה ולשם, להוסיף תוכן או להוריד תוכן. בגדול, צריך לבנות קודם כל את הבסיס, וזו עיקר העבודה כאן. השאיפה שלנו בסוף היא לקדם את המחלקה. כדי שהצד המקצועי יצליח צריך לחזק את הצד הלוגיסטי וכל הקטע של התמיכה מסביב, ואת זה אנחנו צריכים לשפר ולעשות טוב יותר בשנה הבאה".
איך שיתוף הפעולה בתוך המחלקה?
"את עידן בראון, המנהל המקצועי של המחלקה, הכרתי השנה. איש מקצוע מהמעלה הראשונה, יודע בדיוק מה הוא רוצה, יש בינינו סינרגיה מדהימה. מדברים על הכול, סוג של מנהלים את המחלקה ביחד. הוא אמון יותר על הצד המקצועי, אני על זה המנהלתי. אנחנו לומדים מתוך הדברים שקורים ובונים את התהליכים במקביל. התהליכים המנהלתיים מבוססים על אלה המקצועיים. יש לי אתו המון הרבה שעות משותפות, ויודעים עכשיו הרבה יותר טוב מה אנחנו צריכים, ועל פי זה בנינו תוכנות לשנה הבאה. עידן פותח עונה שלישית במועדון וצבר מידע על הצרכים של כל קבוצה, ומשם מתחילים לרדת לפרטים הקטנים. כדי לרדת לפרטים הקטנים האלה צריכים יותר אדמיניסטרציה, וכאן מגיע ה-input שלי, וזה מה שאנחנו עושים".
זה ככה גם בקבוצת הילדות שהקמתם?
"בהתחלה היה קשה לגייס את הילדות. מי שאמון על הפרויקט הוא יוני ספרונוב, שהוא גם מנהל בית הספר לכדורגל שלנו, אותו אנחנו מגדירים כאקדמיה לפיתוח שחקנים צעירים, שם מתחילים הילדים את התהליך, ויוני לקח על עצמו את העניין של הילדות, וזה התקדם בצורה יפה מאוד. נכון, בהתחלה היו בעיות, אבל למרות כל הקשיים הצלחנו להעמיד קבוצה, לסיים את הליגה והכול הסתדר".
האקדמיה באשל הנשיא ממשיכה להתקיים?
"בהחלט. זה פרויקט העילית שלנו. ביומיום אנחנו קוראים לו 'אשל', כדי להבדיל ממחלקת הנוער לה אנחנו קוראים 'אקדמיה'. ב'אשל' יש לנו כ-20 שחקנים במסגרת פנימייתית".
איך אתה מסביר את השינוי אצל "השלושה" במשחקי הפלייאוף?
"הגענו למסקנה שצריך לעשות שינוי. נתנו קרדיט למאמן ולקבוצה לעשות שינוי, כשראינו שזה לא מגיע, בא השינוי. גל ברשאן הצליח 'להרים' את הנוער אחרי מרתון בסוף העונה שעברה והצליח לחלץ את הקבוצה מירידה, אבל משהו השנה עבד פחות טוב, ועידן לקח החלטה אמיצה לא להביא מאמן מבחוץ. כשיודעים שאתה רוצה להחליף מאמן של נוער כולם מנסים לשדך לך מאמנים. עידן לקח את ההחלטה הזו עליו, ובחר בניר דנון, מאמן מתוך המחלקה. בנוסף, הבאנו עוד 5 שחקנים שנכנסו מיד להרכב ועשו את ההבדל. הכול יחד עשה את השינוי. בסופו של דבר, כל מי שנמצא כאן, גם הגיע מבחוץ, צריך לדעת שהוא נמצא באחד המועדונים הטובים בארץ וצריך להיות גאה שהוא פה. אלה דברים שאנחנו עובדים עליהם - גאוות יחידה, הרגשת השייכות, החיבור למועדון. כמי שגדל וחונך פה (בוגר מקיף ג'), יש משהו בלהיות באר-שבעי. סוג של פטריוטיות. היא קיימת אצלנו. אתה לא תוכל לעבור ליד באר-שבעי ולומר לו 'אתה גר בדרך לאילת, באזור של גמלים', בלי שתקבל תגובה, אין מצב, זה ישר מעורר אצלנו תגובה. אז בואו ניקח את האנרגיה המתפרצת שגורמת לך להגיב ונתעל אותה לכיוון חיובי וניצור גאווה ולא לחשוב שאנחנו פחות טובים, מקופחים, אנשי פריפריה. אני לא אוהב את כל המשפטים והייחוסים האלה. אנחנו נמצאים במועדון שהוא מספיק חזק, מועדון שמביא תארים. אלה גם השאיפות שלנו".
הנוער נשאר ליגה, מה המטרות שלכם לגבי העונה הבאה?
"יישום תהליכים ובקרה. ברגע שניישם את הנהלים המנהליים והמקצועיים שקבענו לעצמנו, התוצאות יגיעו. זו הבקרה שזה משהו חשוב. מאמן בסופו של דבר הוא מנהל יחידה, והוא צריך לדעת לנהל יחידה. ככול שאתה עולה בגיל מתחילים להתווסף אנשי מקצוע - מאמן כושר, מאמן שוערים, אנליסט. חשוב שיהיו לכל מאמן גם כישורי ניהול. הוא צריך לנהל זמנים,. לא רק של השחקנים, אלא של כל הצוות שהוא עובד אתו, ואת כל הדברים האלה אנחנו מלמדים תוך כדי עונה. במילה פשוטה - מה הגדרת תפקיד של כל אחד. אלה דברים שנשמעים טריוויאליים, ואלה הדברים שאנחנו עושים בהם סדר. לכן אני אומר, שברגע שאנחנו נדבוק בדברים האלה, ברגע שניצמד לתהליכים המקצועיים והמנהליים, התוצאות יבואו".
מתי זה יהיה?
"אם אני רוצה להגדיר מהי הצלחה, השאיפה שלנו היא להיות בטופ 3 בכל הקבוצות שלנו. אבל להגיע לשם זה לא בדיבורים, זה במעשים, וכדי שזה יקרה, בסוף צריך להיצמד לתהליכים שנקבע, כי אם כל מאמן יבוא ויחליט מה הוא רוצה, ואיך הוא ינהל את הדברים, אולי זה אחלה ונחמד, אבל זה לא התהליך שאנחנו רוצים. לכן, אחד הדברים שאנחנו עושים זו בנייה של תוכנית מותאמת. גם בדנ"א המחלקתי וגם ברמה שתרד למטה, החל מהילד שבכיתה ג'".
אז אתם עוקבים ויודעים מה עושה גם מאמן בטרומיים?
"בדרך כלל בורחים בחשיבה לקבוצות התחרותיות, מנערים ג' ומעלה, ששם כבר יש טבלאות. בסופו של דבר, החטיבה הצעירה היא החשובה ביותר, שם הילדים צריכים ללמוד את היסודות, ואנחנו הולכים להקפיד על זה ולנקות את כל הרעשים מסביב, כמו 'למה הילד שלי לא משחק', 'כמה הילד שלי משחק'. וזה כבר בכיתה ג'! מה זה חשוב כמה הוא שיחק? להתפתחות שלו, אין לזה חשיבות, ולו הקטנה ביותר. בסוף, הוא צריך ללמוד את היסודות של הכדורגל. צריך לעבוד אתו על קואורדינציה. יש המון דברים שצריך לעבוד עליו בגיל צעיר, שאם לא נבצע אותם, נגיע בגילאים הגבוהים יותר לפערים שיהיה מאוד קשה לסגור. לכן, החטיבה הצעירה מאוד חשובה ובראייה העתידית שלנו, זה מה שיביא את ההצלחות, כי כדי להיות בטופ 3 צריך לדעת לייצר את הספורטאי כשהוא צעיר. לבוא לנערים ג' ולהתחיל לפזר כספים ולהביא שחקנים מכל הארץ כדי לזכות באליפות זה פחות רצוי, אלה לא הערכים שאנחנו מאמינים בהם".
איך שיתוף הפעולה עם הבוגרים?
"שיתוף הפעולה העונה היה בסדר גמור. בעונה הבאה הוא יהיה עוד יותר טוב. אנחנו הולכים לעשות שיתופים עוד יותר מורכבים. כל מערך השוערים שלנו, למשל, מי שמנהל אותו הוא מאמן השוערים של הבוגרים, שבנה את כל הצד המקצועי והתכנים. כל מה שמקבל שוער בבוגרים, יקבל שוער במחלקת הנוער, כמובן לא באותו קצב, אבל אותה שיטה, בשאיפה ששוער שיגיע מקבוצת הנוער לבוגרים, יכיר את התורה, ולא יצטרכו ללמד אותו דבר שהוא לא מכיר".
גם שיטת המשחק תהיה זהה?
"בשנה הבאה ייכנס גם הכושר הגופני לתוכנית שיתוף הפעולה. ישראל זביטי ומיכאל ברוש יבנו תוכנית מסודרת ומותאמת לכל המחלקה, ומשם זה יגיע לשחקנים דרך מאמני הכושר שלנו. אנחנו כתפיסה רוצים להתחיל לשחק כמו הקבוצה הבוגרת, לעשות את ההתאמות. הקבוצה הבוגרת לוחצת מאוד גבוה, ובשביל זה צריך כושר גופני בהתאם, ולכן גם את הדבר הזה הבאנו מהבוגרים כלפי מטה. קודם כל זה עושה לנו סדר. ראינו שבמערך השוערות זה עובד, זה יקרה מן הסתם גם בכושר הגופני".
וביום שבו יתחלף מאמן הבוגרים, תשנו את התפיסה גם במחלקה?
"הגענו למסקנה שהשיטה הנוכחית מתאימה לנו כמחלקה. אם מגיל צעיר נבנה את הכושר הגופני שיהיה גבוה, תמיד נהיה קבוצה שלוחצת, אז זה לא משנה מי ייאמן את הבוגרים. יש אצלנו 2 שיטות משחק שהמנהל המקצועי הגדיר 3:3:4 ו-2:3:5, ואלה השיטות שהמאמנים מתרגלים פה, וזה לא ישתנה. מחלקת הנוער היא בסופו של דבר לא דמוקרטית. המאמן צריך ליישם מה שיגיד לו המנהל המקצועי".
מה הרעיון של פעילות קיץ משותפת בין 3 המועדונים המובילים בעיר?
"אחד הדברים ששמתי כמטרה, בתור המועדון שהוא הגדול בדרום, זה שיתוף פעולה. זו יוזמה שהתחילה בתחילת השנה כשבחרתי להיפגש עם רוי ושלומי בן גרא, שמנהלים את מכבי ומ.ס באר שבע, והגענו יחד למסקנה, שבסופו של דבר יש לנו אינטרסים משותפים. אמרתי להם שאני לא בתחרות איתם, מטרות הקבוצות הבוגרות שלהם שונות מאלה שלנו. אנחנו, יחד, צריכים להיות גאים בלייצר את השחקן המצטיין הבא מתוך המערכות שלנו. הרבה שחקנים גדלו אצלם והגיעו לקבוצות בכירות במרכז הארץ ובצפונה, ואני רואה בזה דבר מיותר לחלוטין. הפועל באר שבע יודעת לתת את המעטפת לא פחות טוב. מתוך הדבר הזה צמחנו, וכשהגיע הקיץ התחלנו לדבר על כך שחשוב לחיבור שלנו לעשות משהו משותף, כדי ששחקנים שלהם יכירו את הצוותים שלנו, והשחקנים שלנו את הצוותים שלהם. הרעיון ליצור את ה'ביחד', לעזור אחד לשני, לשתף, הביא אותנו לפרויקט מחנה הקיץ".
יש לכם עוד שיתופי פעולה, לא?
"נכון. אנחנו משתפים פעולה גם עם מועדונים נוספים בסביבה, עם משה סטקלר בדימונה, עם מיתר, עומר, אשכול ומרחבים. המגזר הבדואי גם הוא חשוב לנו, אני חושב שזה יהיה אחד החיבורים הטובים. אי אפשר לעשות את הכול בטווח זמן כזה קצר. בראייה לטווח ארוך, בטח שזה יקרה. זה קורה בהדרגה וכל פעם אנחנו מזמינים עוד מועדון לפגישה, מייצרים אתו את הקשר, לומדים אותו, מבינים מה צריכים ומתקדמים הלאה. אני לא מוכר מוצר שאני בא לשווק אותו בכמויות, אני רוצה לראות שזה מתבסס נכון עם אותם מועדונים, שיש שיתוף פעולה נכון. הרעיון הוא לחבר כמה שיותר בין כולם, כי בסוף ההון האנושי שמדריך ומלווה הוא המשפיע, וככול שהם יידעו יותר, ככה השחקן יידע יותר, ונוכל לקבל שחקנים הרבה יותר מוכשרים ומקצועיים".
אם נשב בעוד שנה, מה היית רוצה שישתנה?
"זה לא יהיה שונה ממה שאני אומר היום. אנחנו צריכים להיצמד לתהליכים, והתהליכים האלה יקדמו אותנו. זה לא 'כוכב נולד' פה. זה לא שאני מעלה אנשים על במה והם פורצים. בסוף המחלקה צריכה להיות עם בסיס מאוד חזק, כמו כל דבר שאתה בונה, אם זה בית אתה מתחיל בתכנון שלו על הנייר לפני שאתה מתחיל לחפור את היסודות. אתה בונה את היסודות וצריך לדאוג שהם יהיו חזקים כדי שתוכל להקים על זה בניין. זה מה שאני רואה לנגד עיניי. אם אני משקיע כסף ואת התקציב שלי בשביל להביא שחקנים מכל מיני מקומות בארץ, אני די מהר אהיה בטופ שלוש, אבל מדובר יהיה בליגיונרים. אני לא אומר שזאת לא שיטה, אבל אז, מה אני עושה פה בהפועל באר שבע? מה אני מייצג פה? אני אביא פה שחקנים בלי סוף מהמרכז ואשנה להם את הזהות? יש פה שחקנים מצוינים, אנחנו מאוד מאמינים בשחקן המקומי".
ניב וקנין, אחד משחקני הנוער הבולטים במשחקי הפלייאוף, קישט את הספסל עד לחילופי המאמנים.
"אני מאמין שחובת ההוכחה היא קודם כל על השחקן עצמו. כשהוא נמצא בסיטואציות כאלה, הוא חייב לקחת אחריות. יכולים להגיד 'לא נותנים לי' ו'המאמן ככה'. זה לא דנ"א של שחקן. שחקן מקצוען קודם כל מסתכל על עצמו, לוקח אחריות על הסיטואציה, ואם הוא לא מספיק טוב באימון, הוא צריך להמשיך לעבוד קשה. זו הדרך היחידה. המקצועיות והרצון, זה הרבה לפני הכישרון. בגילאים הצעירים אתה יכול לקחת כדור, לחלוף בכדרור על 3 שחקנים, להבקיע גול ואתה מלך העולם. זה לא קורה בדרך כלל בגילאים הבוגרים יותר. בודדים השחקנים שיעשו סללום על 3 שחקנים ויבקיעו גול. בסופו של דבר אתה רוצה שחקנים שיהיו מקצועיים, מחויבים, מאמינים. אלה השחקנים שבסופו של דבר מצליחים. בסוף אני חוזר לבייסיק, אני רוצה היצמד לתהליכים והתהליכים האלה יביאו לנו את התוצאות. הדבר שהכי טוב שיכול לקרות זה כשנשב בשנה הבאה אגיד שנצמדנו לתהליכים והתקדמנו".
איך זה יתבטא?
"אם יש לי מאמן מנטלי חשוב לי כמה הוא נגע בשחקן. אם הגדרתי לו שיגיע לכמות מסוימת של פעמים לשחקן, המדד יהיה כמה מפגשים היו לו ואיך הם היו. בסוף זה מה שחשוב, כי רק להחזיק מאמן מנטלי, אנליסט או מאמן כושר על הנייר, לא מקדם את השחקן. כמו ששחקן נכנס היום לחדר כושר וידע בדיוק מה הוא צריך לעשות לפי שלבים, מה עושים בשבוע הראשון, בשני, ככה צריך להיות בכל האספקטים. הרבה דברים לא יודעים על המחלקה שלנו. בימים אלה אנחנו קולטים ציוד חדש, במיוחד בעולם של הכושר, על מנת שתהיה לנו את היכולת לבצע מעקבים. יש לנו פיזיותרפיסט שמטפל בפציעות ומלווה שיקום וחובש שנמצא פה יומיום, ואנליסטים מקבוצת ילדים א' או ב' וצפונה, וחדר כושר שהוא אחד הטובים בארץ. שחקנים מנערים ג' מתאמנים 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. בכלל, יש לנו את כל התנאים והאמצעים על מנת להצליח פה".