תערוכת צילומים חדשה ומרגשת מוצגת בימים אלה ברחובות, ומארחת את יצירותיהן של תשע צלמות, בהן שתי צלמות חובבות מאופקים. "מבט חוזר: עדשת התקווה" היא תערוכה של תצלומים אישיים שצולמו על ידי בני הגיל השלישי תושבי עוטף עזה ששרדו את 7 באוקטובר.
אחת הצלמות היא דורית. "עדיין בצד שלי... חדר השינה שלנו - תכננו אותו גדול, מרווח. הקפדתי על כל פרט, המיטה היא המרכז, גדולה", היא מתארת את התצלום שמוצג בתערוכה. "האדם מבלה לא מעט שעות בחייו במיטה. בכלל, החלל הזה מהווה לאדם מקום אינטימי, פרטי, למנוחה לשקט... גיליתי שלאדם שחווה שכול, המקום הזה מהווה מעתה גם את המקום הכי בודד, הכי מלא כאב. מקום בו אני מרשה לעצמי לברוח, לשקוע, להיזכר, לחשוב ולדמוע... זה הפך גם למקום בו אני מאפשרת לעצמי לחלום, לקוות. החיים עצרו, אני כאילו בהמתנה, אולי להיוולד מחדש, אין זוגיות, יש רק אותי, אנוכי עצמי ואז, יגיע הרגע בו אתחיל לישון במרכז".
לצד התצלום של דורית, מוצגת גם התמונה שצילמה יפה פרץ. "שמרתי לך כיסא. לפני מספר שבועות חיתנתי את הבת שלי, שירה. בחתונה, שמרתי כיסא לאחי, איציק בלטי, שנהרג ב-7 באוקטובר. שמרתי לו כיסא בשולחן של המשפחה. רציתי להרגיש שהוא נוכח איתנו. הרגשתי שהוא נוכח איתנו".
התערוכה, שמוצגת בקמפוס חברת אפלייד מטיריאלס ברחובות, נוצרה במסגרת סדנאות של PHOTO IS:RAEL ומהווה כלי טיפולי שמאפשר למשתתפים לעבד את חוויותיהם באמצעות צילום וכתיבה. הפרויקט ממומן על ידי אפלייד מטיריאלס ועמותת מתן, והוא שם דגש על בניית חוסן אישי וקהילתי, מתן מענה רגשי והעצמת הקולות הייחודיים של התושבים שנפגעו. באמצעות סדנאות צילום, המשתתפים לומדים לבטא את תחושותיהם - עקירה, געגוע ותקווה - בשפה ויזואלית. התצלומים והטקסטים הנלווים אליהם נאספים לארכיון קהילתי, עדות חיה לזיכרון, לגבורה וליכולת להתמודד ולצמוח מתוך השבר.