שוב אנחנו מתעוררים לבוקר של דחפורים, אכיפה ברוטלית ודמעות של תושבים. הפעם זה קורה ביישוב הבדואי הסמוך לשגב שלום, א-סר, הנמצא בצלו של אזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע. תחת עשרות צווי הריסה, מתממשת מדיניות שמבכרת טרקטורים על פני תכנון, כוח על פני צדק, ודחיקה על פני פתרון.
א-סר אינו "מאחז בלתי חוקי", כפי שנוח לממסד להציגו. מדובר בקהילה מבוססת, שורשית, עם זיקה עמוקה לקרקע - קהילה שבמשך עשורים ממתינה להכרה, להסדרה, לבית. במקום זאת, המדינה הקימה מעל אדמותיהם את אזור התעשייה עמק שרה, פרויקט תכנוני שבוצע תוך הדרה מוחלטת של בעלי הקרקע המקוריים.
הפתרון ברור וניתן ליישום מיידי: על המדינה להכין תכנית שיכון כוללת לאנשי א-סר - על אדמתם, סמוך או צמוד לשגב שלום, אולי אף כשכונה רשמית שלה. פתרון כזה לא יפגע באיש, לא יזעזע תקציב, ולא יאיים על הרוב היהודי. להיפך - הוא יתקן עוול היסטורי, יחזק את אמון האזרחים במדינה, ויקדם שותפות אזרחית אמיתית.
ועדת התכנון מתעלמת מהשאלה המוסרית, מנסה להנדס מציאות בלי לראות את בני האדם שמעבר לקווים הכחולים על המפה. אך הציבור הבדואי בנגב אינו אויב - הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. ולמרות כל האפליה, הוא שואף לקדמה, ליציבות, לחיים של כבוד. הממשלה, לעומת זאת, מתעקשת לפעול כמו מי שמבקשת לנתק את "שַׂעְרַת מֻעַאוִיָּה" - החוט הדק שמחבר עדיין את המדינה לאזרחיה הערבים.
תושבי א-סר לא צריכים לחיות תחת איום מתמיד של דחפור. הם צריכים שותפות, קרקע מוכרת, ובית. אין צורך בקונספירציות, אין מקום לשנאה. יש מקום לצדק. הגיע הזמן שהמדינה תפסיק להרוס - ותתחיל לתקן.
הכותב הוא עורך סוכנות הידיעות הבדואית bbrahat