היום (שלישי) מציינים את "יום השכנים" במאות שכונות ברחבי ישראל. כאשר השנה ייערך יום השכנים בשיתוף "מחליפים מילה - יוזמות הנשיא למחר ישראלי משותף", מיזם הפועל בשיתוף עם החברה למתנ"סים ליצירת מרחבים לשיח, ריפוי ותקומה לאומית לאחר ה־7 באוקטובר ונשיא המדינה, יצחק הרצוג.
חג השכנים, שהחל בפריז בשנת 1999 ומצוין כיום ב־36 מדינות, אומץ בעשור האחרון גם בישראל. החל משנה שעברה, הוסב שמו בארץ ל"יום השכנים", מתוך הבנה כי קשה לחגוג בתקופה בה המדינה נתונה בעיצומה של מלחמה ועדיין יש חטופים בעזה. יחד עם זאת, המלחמה הביאה עמה גל מרגש של התגייסות אזרחית - מהסיוע למשפחות מילואימניקים ועד פעילות התנדבותית בשכונות - ומאות יוזמות קהילתיות צמחו מהשטח.
לציון יום זה ייערכו ברחבי הארץ מפגשים שכונתיים: שולחנות רחוב, הפנינגים, מוזיקה, מעגלי שיח קהילתיים ואירועי שכנות מקומית. המטרה: לעודד היכרות, חיבור ותחושת שייכות - בין שכנים ותיקים וחדשים. אל חגיגות יום השכנים השנה הצטרפו עשרות רשויות ועיריות, בהן: עכו, אשדוד, חיפה, פתח תקווה, תל אביב, ירושלים, הקריות, רעננה, חבל יבנה, ועוד. גם בעיר באר שבע יציינו השנה את יום השכנים וזו הזדמנות נהדרת לקבל הצצה לבניין בבאר שבע עם יחסי שכנות יוצאי דופן.
הכירו את דיירי רחוב סיני 24 בשכונה ה בבאר שבע - הם לא צריכים יום מיוחד כדי לחגוג שכנות טובה. הם עושים את זה 365 ימים בשנה, עם מפגשים קבועים כמעט מידי יום ובערבי שבת, חתולי בניין מטופחים, קבוצת וואטסאפ פעילה במיוחד והמון מטעמים ועוגות תוצרת בית.
אז למה הכוונה "ביותר מרק שכנים"? "אנחנו ממש מחשיבים את עצמנו כמשפחה לכל דבר", אומרת חני דבוש, בת 70, גמלאית צה"ל שמתגוררת בבניין כבר 30 שנה ומשמשת כיו"ר הוועד של הבניין, דואגת לנראות ולתחזוקה של הבניין והלב הפועם של דיירי הבניין. "אני רק אגלה סוד קטן, אני אפילו מחזיקה במפתחות של רוב דירות הבניין - כי כששכן נתקע מסיבה כלשהי מחוץ לדירה אין זמן לחפש מנעולן. גם כששליח מגיע עם חבילות לאחת מהדירות, אני דואגת לאסוף את החבילות של הדיירים כשהם נמצאים בעבודה. אפילו כשיש רעידת אדמה או אזעקה, הדיירים יודעים שאני הראשונה שתשלח עדכון בקבוצה ואבדוק ואשאל אם כולם בסדר," היא צוחקת.
בימי הקיץ הדיירים מקיימים מפגשים בערבי שבת, ומה בתפריט? אננס, פיצוחים, עוגות וסיפורים. בימי שישי בערב, מיד אחרי הקידוש וארוחת השבת, יורדים דיירי הבניין לחצר המשותפת. שם, על הספסלים, מתרחש קסם קהילתי מקומי: שולחן כיד המלך נפתח ועליו מגוון פיצוחים, אננס קר בליווי פירות העונה (מלון, אבטיח, בננות ועוד), שתייה קלה, כדורי שוקולד ועוגות שנאפות במיוחד על ידי הדיירים - כל אלה יוצרים מפגש שבועי שהוא חגיגה.
נוגה ושי אלמקייס, הדיירים "הכי החדשים" בבניין (שלוש שנים בלבד), מספרים שזו בדיוק הסיבה שבגללה הם בחרו לעבור לגור דווקא בבניין זה, מבין כל שאר הדירות שראו ברחוב סיני ובשכונה: "כשהגענו לראות את הדירה בבניין, הסתכלנו על כל הפרמטרים החשובים לנו כמכלול: שיפוץ הדירה שבה נגור, המיקום של הבניין, הקירבה למוסדות חינוך לילדים וכן, גם התחזוקה של הבניין, הגינה המטופחת והלובי הנקי ללא רבב - כל אלה גרמו לנו להחליט. זה בניין שלא רוצים לעזוב. מהר מאוד הרגשנו בבית והתחברנו עם כל הדיירים והשכנים בבניין. לא מזמן נגמר לנו החוזה בדירה והיינו צריכים להחליט אם לעזוב או להישאר. השמועה פשטה בקרב כל דיירי הבניין שמהר מאוד הפעילו עלינו מכבש לחצים מאוד כבד ולבסוף הם שכנעו אותנו להישאר".
נוגה ושי הם לא היחידים. רחלי ומשה רז, זוג חרדים עם ילדה קטנה, גרים בבניין כבר ארבע שנים - ושמחים שבחרו בבניין זה, "יש פה הרבה מעבר לשכנים. כולם חברים של כולם עם כל המגוון האדיר שיש בדיירי בניין. החברות ויחסי השכנות הטובים הם אלה שיוצרים הבדל גדול".
אפילו החתולים מרגישים בבית בסיני 24, כאשר הדיירים מטפחים ומטפלים ב-18 חתולי חנייה / חצר / גינה, וכולם מטופלים ומטופחים כמו בני משפחה. מי שאחראית עליהם היא דנה פייר, בת זוגתה של צליל כהן - תושבת הבניין מגיל 3 ומורה לחינוך מיוחד. דנה, משווקת נדל"ן במקצועה, מממנת מכיסה האישי הפרטי את האוכל, הטיפולים והפינוקים לחתולי הבניין. כעת, לאחר שעברה לעבוד במרכז הארץ, חני - זו שנשבעה "שלעולם לא תתקרב לחתולים" - מצאה את עצמה מחליפה אותה. "העיקר שדנה תדע שהחתולים בידיים טובות", היא מחייכת.
כפי שניתן להבין בבניין המיוחד ברחוב סיני אפשר לפגוש את כל קשת החברה הישראלית: עולים מבלארוס, לטביה, טורקיה, פרס, מרוקו, תימן, גרוזיה ודרום אמריקה. טטיאנה, שעלתה מבלארוס לפני 33 שנה ומתגוררת בבניין 13 שנה, היא אחות בקופת חולים כללית בשכונה ה ודמות די מוכרת בסביבת מגוריה עד כדי כך שבסופר השכונתי לא מפסיקים לעצור אותה, להתייעץ ולשאול שאלות רפואיות, כמו גם להתעדכן איתה על נושאים שעל סדר היום בנושאים כגון חדשות או מזגה אוויר או סתם לפטפט. אנליה מגריל, תופרת מדופלמת שעלתה מלטביה לפני 25 שנה, מתגוררת עם בעלה מיכאל ובנה נועם 24 שנים בבניין. היא הספורטיבית של החבורה - מתאמנת, רצה, ותמיד צוחקת עם דנה (פייר) מי יותר בכושר. וזה לא נגמר שם: בבניין פועלת קבוצת וואטסאפ פעילה במיוחד בשם "שבט סיני 24" - דרכה מתאמים מפגשים, חולקים מתכונים, מזהים תקלות, מבקשים כוס סוכר או פלפל חריף למטבוחה ומארגנים פעילויות ספונטניות בין הדיירים בבניין. "לפעמים בקשה לאבקת אפייה נגמרת בשעתיים של שיחה בסלון עם סודה ועוגיות," צוחקת צליל "וזה בדיוק הקסם כאן".
אז מה סוד הקסם של הבניין לשכנות טובה? "אולי זאת חני שנחשבת ל"שריף" של הבניין, אולי זאת דנה עם החמלה לחתולים ואולי זה בכלל האננס הקר והעוגות הביתיות, אבל האמת היא שזה בעיקר האנשים. כי בבניין סיני 24 שכנות היא לא רק מילה יפה - זו דרך חיים. בגלל השכנים אנחנו נשארים", מסכם שי בחיוך, "בקבוצת הוואטסאפ של הבניין אנחנו מתאמים מפגשים, עוזרים, מתייעצים, דואגים, שואלים, משתפים, ובעיקר מסתלבטים וצוחקים. אפילו כשיש מודעה תלויה בלובי מחני לשלם את הועד - כולם מתייצבים במהרה. אצלנו יום השכנים הוא כל השנה וכמעט כל פנייה בקבוצת וואצפ נגמרת בביקור בית או פגישה בין השכנים - וכך נולדת לה עוד עוגה או כדורי שוקולד".
"יום השכנים" הינו יוזמה ארצית שמובילים השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ארגון ארץעיר, ארגון הג'וינט והחברה למתנ"סים, שנועדה לחזק את תחושת השייכות, הערבות ההדדית והחוסן הקהילתי.