מיכל (שם בדוי), תושבת היישוב הקהילתי רתמים, צעדה שלשום (שלישי) באותו מסלול הליכה המוכר לה, כשלפתע זיהתה גבר עומד מולה במכנסיים פתוחים ונוגע בעצמו. בעקבות המקרה, הלכו בעלה וגברים נוספים אל היישוב השכן ביר הדאג', שם התפתחה מהומה. בעוד שתושבי רתמים טוענים לתגובה אלימה מצד שכניהם, בביר הדאג' טוענים: "הם שלפו נשק, הכו וסטרו".
"יצאתי להליכה שגרתית בשביל ההיקפי של היישוב, זה מסלול שאני עושה הרבה פעמים עם חברה או לבד, אני אוהבת ללכת בערב", סיפרה מיכל בשיחה עם ווואלה שבע. "שלשום הלכתי לבד, וכשהייתי באמצע הדרך הבחנתי בגבר שעמד סמוך לגדר. זה קורה לפעמים שהם עומדים שם, מתקרבים עם הרכב, מסנוורים - זה לא משהו לא שכיח, ואני לא אדם שמפחד, אבל הוא קצת צעק לכיווני. לא התרגשתי, ואז התקרבתי לשם וקלטתי שהוא פתאום הוריד את המכנסיים, נגע בעצמו וצחק תוך כדי. כשקלטתי את זה נבהלתי, וברחתי מהמקום בריצה. תוך כדי התקשרתי לבעלי שהגיע לשם ממש מהר עם הרכב, וגם הרבש"ץ הגיע - מסתבר שכמה דקות לפני עברה עוד אישה וגם אותה הוא הטריד, והיא דיווחה לרבש"ץ".
לדברי מיכל, מאז המקרה, תחושותיה קשות. "תחושה מאוד לא פשוטה ומערערת, זה מקום שעד עכשיו הרגשתי בו בטוחה, תמיד הלכתי שם. זו מין תחושת חוסר אונים, כי אנחנו מגדלים את הילדים כאן, המשפחה, ופתאום הבסיס שלך מתערער, אתה מרגיש שאתה פחות חופשי. אנחנו מאוד מחוברים למקום ולקהילה, אבל באמת יש תחושה של חוסר אונים. לאורך השנים היו הרבה אירועים של גניבות - רק בימים האחרונים נגנבו עזים מתוך היישוב - השחתות של ציוד, גניבות של ציוד חקלאי, זריקות אבנים, דברים כאלה. אבל זה היה אירוע שנכנס יותר למרחב האישי, כי זה ממש בוטה, והשאיר אותי חסרת אונים".
מיכל מבהירה כי ביישוב לא עוברים לסדר היום במקרים כמו שפירטה, וכך היה גם שלשום. "בעלי ועוד כמה חברים יצאו לאיפה שזה קרה כדי לדבר איתם ולהגיד להם שמבחינתנו זו חציית קו אדום. הם הגיעו ודפקו וניסו לברר, זה הבית הסמוך ביותר לגדר אז הסבירו לו את הסיטואציה והוא ישר הכחיש. אחרי כמה דקות שהם היו שם וניסו להסביר לו מה קרה, ושזה מקרה שהוא חציית קו אדום, התגודדו שם הרבה בדואים וממש התרעמו והתלהמו, ואז הם כבר התפזרו משם כי הם הרגישו שאין מה לדבר. זמן קצר לאחר מכן הגיעה לשם המשטרה".
את גרסתה של מיכל מחזק גם העיתונאי עקיבא ביגמן, תושב היישוב המשמש כדוברו. "הבינו שנחצה קו אדום ורצו ללכת לדבר עם אבא של הנער ולבקש התנצלות. הלכו לבית שהכי קרוב לגדר, שמשם הוא הגיע, וזה לא נגמר בהידברות יפה. התקהלו שם הרבה בדואים, זה הפך למהומה קטנה, הם הגיבו בצורה אלימה, הגיעו הרבה בדואים וזה לא היה רחוק מלהפוך לפיזי. אבל אחר כך כן הלכו לאוהל והתפתח שיח יותר קונסטרוקטיבי עם אנשים מהכפר".
מנגד, תושבי ביר הדאג' מציגים תמונה קצת אחרת - של אלימות מצד תושבי רתמים ואפילו איום בנשק. "בסביבות 11 בלילה, קבוצה של בין עשרה ל-15 אנשים מרתמים הגיעה לבית של משפחה", סיפר סלמאן אבן חמיד, אחד ממנהיגי היישוב. "הם טענו שילד מהמשפחה הטריד מישהי, שלח נשיקה או אפילו פתח את מכנסיו כשהיא עשתה ספורט ליד הגדר של היישוב, אבל אלה טענות לא מאומתות. הם נכנסו לבית, הטילו אימה על המשפחה והצמידו את האב לקיר. היו מכות, סטירות, דחיפות. הם איימו עליו, הקיפו אותו, ואחד מהם אפילו שלף נשק. רובם עמדו עם יד על הנשק, כאילו מוכנים לפעולה. זה היה טרור של ממש".
אבן חמיד מספר כי נקרא למקום יחד עם מנהיגים נוספים של היישוב. "ביקשנו מהם לצאת, אבל הם סירבו. הם טענו שהבית שייך למשפחה, אבל הקרקע לא, ושיש להם זכות להיות שם. די מהר התאספו תושבים רבים מביר הדאג' והתחילו העימותים. עבדנו קשה מאוד להפריד, לא רצינו שזה יתחמם. בסוף הצלחנו להוציא אותם מהבית בכוח, אבל זה היה מכוער, ואני עצמי חטפתי מכות בניסיון להפריד. המצב היה על סף פיצוץ. הזעקתי את המשטרה, והשוטרים לקחו חמישה מנציגי הקבוצה לשיחה. לאחר מכן הם חזרו לביר הדאג' לפגישה עם ההנהגה שלנו. ישבנו כ-150 איש מהקהילה מול חמישה מהם. השיחה הייתה מתוחה אבל מכבדת, וסוכם שיוקם צוות משותף להתמודדות עם בעיות עתידיות בין היישובים כדי למנוע מקרים כאלה". מיכל התייחסה לטענתו של אבן חמיד ואמרה: "הלוואי. המציאות הזאת היא לא משהו שאנחנו בוחרים ורוצים".
אבן חמיד ציין כי גם אם יש אמת בטענות של תושבי רתמים להטרדה מינית, "שום דבר לא מצדיק לקחת את החוק לידיים. אם הנער אכן הטריד זה חמור מאוד גם מבחינתנו".
מהמועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב נמסר: "משטר העליונות היהודית בנגב הופך בוטה יותר ויותר. תושבי ביר הדאג' הם אזרחים ישראלים שווים, ורובם תורמים ואף מקריבים למען החברה הישראלית, דוגמת מעשי הגבורה של מאות מהם לאחר טבח 7 באוקטובר להצלת אנשים מהעוטף. אסור שהמתקפה, בסגנון המתרחש בגדה המערבית, תנורמל ותהפוך לשגרה. יש לעצור את החשודים ולהעמיד לדין את מי שצריך, כדי שזה יהיה האירוע האחרון מסוג זה. היעדר אכיפה עלול להפוך מעשים חמורים כאלה לשיגרה. על המשטרה והפרקליטות מוטלת חובת ההוכחה שישראל היא דמוקרטיה המכבדת את כל אזרחיה ללא הבדלים".