פרויקט חדש בבית הספר התיכון "אורט אבו קוידר" שבכפר הבלתי מוכר שממזרח לנבטים, שם לו למטרה לחזק את התקשורת בין אמהות לבנותיהן, ולגשר על הפער הבין-דורי בחברה הבדואית. במסגרת הפרויקט "קשר ותקשורת" נערכות סדנאות חודשיות, הכוללות פעילויות משותפות כמו אפייה וטיולים בשטח, שבמהלכן נוצר מרחב פתוח לשיח על הפערים בין המסורת לחיים המודרניים.
"בגלל הפער בטכנולוגיה במגזר שלנו נוצר גם פער בין האמהות לבנות", מספרת לוואלה שבע חדיג'ה אבו קוידר, אמא לילדה בכיתה י"א. "אני אמנם עובדת, ונחשפת לדברים שהבת שלי נחשפת אליהם, אבל יש כל כך הרבה נשים בחברה שלנו שלא. אנחנו האמהות גדלנו במסגרת שמרנית וקפדנית, ומעט מאוד העזו להחריג את עצמן - וכרגע יש מהפכה טכנולוגית, ופתאום הרבה דברים שפעם היו אסורים לנו לחלוטין, והרחיקו אותנו מהם, היום מותרים לבנות שלנו. וזה יכול ליצור אתגר, ריחוק ומתח".
וורוד דלאשה, יועצת בית הספר שיזמה את הפרויקט, מספרת שהבחינה בצורך שעלה מהשטח דרך מקרים שפגשה מתוקף תפקידה. "החברה הבדואית היא חברה מסורתית ושמרנית, ובהרבה מהמקרים יש מעורבות נמוכה מצד ההורים", היא מסבירה. "בגיל ההתבגרות במיוחד, הילדים מאוד רחוקים מההורים בגלל ההגבלות הרבות. הורים היו מציפים בפנינו - 'קשה לי עם הילד שלי, אני לא מצליח להבין את העולם שלו', והיו מתקיימות סדנאות והדרכות להורים. יחד עם המנהל ד"ר פאוזי אבו קוידר, הבנו שיש צורך לייצר אמון וחיבור בין האמהות לבנותיהן, ולתת להן כלים לנהל דיאלוג".
לפי דלאשה, הפעילויות בפרויקט נבחרו לא בכדי. "מטרת האפייה המשותפת, למשל, הייתה להראות שכמו שאם אנחנו חורגים מהמתכון, העוגה תצא לא טעימה - כך גם הכללים של הבית נועדו לעשות לנו טוב ולא להגביל. זה יצר שיח על גבולות ממקום נעים וטבעי".
"זה אמנם קורה לאט, ונבנה בהדרגה, אבל בכל מפגש הרגשתי את התקשורת שלי עם הבת שלי משתפרת", משתפת חדיג'ה. "עלו שם שיחות שלא היו קורות בלי התיווך של הפרויקט הזה. תוך כדי אפייה, וגם בטיול המשותף שעשינו, בנות התחילו להראות לאמהות שלהן דברים שהן נחשפו אליהם באינסטגרם, ופתחו על זה שיח. זה משהו שלא היה קורה אחרת, כי חלק מהבנות עדיין עושות את זה בשקט. הרגשתי שכל מפגש היה צעד בדרך לשינוי".
השינוי הורגש גם מצד הבנות. אימאן אבו קוידר, תלמידה בתיכון, מספרת כי בהתחלה חששה להשתתף במיזם פורץ הדרך. "היו בינינו ויכוחים וחוסר הבנה, הרגשתי ששתינו חיות בעולם אחר", היא מספרת על אמה - "היא עקרת בית, העולם שלה הוא בעיקר סביב הטיפול בבית והבישולים, היא לא הכירה והבינה את העולם שלי. בהתחלה היססתי ולא רציתי לקחת חלק במפגשים, חששתי שלא אצליח לייצר חיבור - אבל קרה ההיפך משחשבתי, ואני שמחה שנתתי לזה הזדמנות. אני מרגישה בנוח לדבר איתה על דברים שלא חשבתי שאצליח לדבר איתה עליהם אף פעם, ולמשך שעות".