בסוף החודש יציינו ברחבי הארץ את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, טרם ציון יום הזיכרון, בשבוע הבא - יום שלישי (22.4) יתקיים בבאר שבע מפגש שיח ושירה מרגש ומיוחד בו תשתתף רוני זינגר - כתבת תוכנית התחקירים 'זמן אמת' כאן 11, לשעבר כתבת התוכנית 'עובדה'. בהרצאה מרתקת תדבר רוני על תחקיר התצפיתניות אשר חרפו נפשן בהגנה על המולדת, האופן שבו אותר הסיפור וכיצד הגיעו לדמויות ועדויות משמעותיות.
"שבוע וחצי לתחילת המלחמה ברשתות החברתיות תקפו לא מעט את התצפיתניות, היו הרבה מאוד האשמות כלפיהן, אנשים כתבו 'למה הן לא התריעו? איך הן לא שמו לב? ובתוך כל זה, היה פוסט אחד, של יעל רוטנברג, התצפיתנית והפוסט הזה תפס לנו את העין, הבנו שאנחנו חייבים לדבר איתה, לשמוע ישירות ממי שהייתה שם." מספרת רוני זינגר על הרגעים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה.
עוד היא מוסיפה לתאר את המפגש עם יעל רוטנברג שהוביל לחשיפה לפיה המתקפה אינה הייתה הפתעה עבור מי ששירת בגזרה: "אלו היו ימים שהאולפנים שידרו 24/7 אבל אנחנו חיפשנו את המעבר, את הערך המוסף, והגענו ליעל בעקבות הפוסט, ככה בלי שום תחקיר מקדים. היא מתחילה לספר לנו ואנחנו שומעים סיפור אחר לגמרי, סיפור שלא סופר עד כה באף מקום. אני פתאום שומעת שהחיילות ידעו שנה, שנה וחצי לפני, הן ראו את המפות, האימונים, את אימון כיבוש הטנק, הן התריעו אבל אף אחד לא הקשיב. יעל ישבה לספר, להסביר ולהגן, לשמש פה של חברותיה שכבר לא כאן."
ואכן בעקבות הראיון שקיימה רוני זינגר עם יעל רוטנברג, השיח אודות הידיעה המוקדמת והיעדר ההפתעה כפי שחשבו רבים בתחילה, הלך וגבר ולפתע עוד ועוד חיילות, גם אלו שכבר סיימו את השירות החלו לספר ולהעיד שראו, ידעו ושמעו הכל, הן דיווחו והודיעו על כל מה שראו, אך לא נעשה עם המידע דבר. כולן שבו ואמרו נחרצות "פתע זה לא היה".
בהרצאה המרתקת מספרת רוני על מאחורי הקלעים של העשייה העיתונאית המשמעותית שלה לאורך השנים "הייתי בהארד קור של העיתונות, כתבת משטרה בעיתון הארץ וכתבת תחקירים בעובדה ונחשפתי להמון אירועים קשים, אבל ה-7 באוקטובר, היה הפעם הראשונה שישבתי מול מרואיינת ובכיתי. חשבתי שראיתי הכל עד ששוחחתי איתה."
אך את מסבירה את הרגע הזה שבכל שנות הקריירה שלך פתאום גורם לך לדמוע?
"יש משהו בעבודה העיתונאית שהכל על אוטומט, את יודעת מה את הולכת לפגוש, את יודעת למה את באה ואת עובדת על אוטומט. אני חושבת שבמקרה הזה, זה היה אירוע כל כך מטלטל, כשישבתי מול יעל, דווקא בגלל שלא עשינו תחקיר קודם ובאנו אליה רק על בסיס הפוסט הזה, לקחנו את הצוות ורצנו אליה לא היו שום הכנות, כי באותה עת אף אחד לא ידע את גודל המחדל, זה טלטל אותי. אני חושבת גם בגלל שהיה ניגוד כל כך, היא יושבת מולי פצועה בידיים וברגליים והיא מספרת סיפור בלתי נתפס ומצד שני היא לא בוכה, היא מספרת את הכל באופן מאוד מונוטוני ואנחנו מהצד שלנו מבינים שהסיפור הוא אחר לגמרי. יש פה חיילות בנות 19 שמספרות שהן ראו הכל, גם יעל רוטנברג וגם מאיה דיסטיאנק, הן ידעו מאיפה הם יכנסו, הן אפילו מספרות לנו שתמיד צחקו באיזו משמרת זה יקרה. לחשוב שהן מספרות את כל זה שבועות בודדים אחרי ה-7 באוקטובר, זה הלם כי מבחינתנו עדיין היינו במחשבה שזאת מתקפת פתע והן מעידות שפתע זה לא."