מזה כחצי שנה מתמודדת "אגודת מי שוקת" עם משבר חמור: שפכים מזהמים במיוחד מגיעים מאזור חברון למתקן טיהור השפכים חורה/שוקת - מקור המים העיקרי של האגודה, שמספקת מי קולחין לחקלאים באזור צומת שוקת, הקיבוצים להב, כרמים, דביר ובית קמה, המועצה המקומית מיתר ועוד. בשל כך, מתקן הטיהור לא מסוגל להפיק מי קולחין באיכות ראויה, ובאגודה מזהירים: "לא נוכל לספק מים להשקייה כבר מהחודש הבא".
"הבעיות מכיוון חברון הגיעו מהיום הראשון של קבלת המים, לפני עשר שנים", מספר גידי דוד, חקלאי ותיק ויו"ר אגודת המים. "זה התחיל בזה שהגיעה אבן מהמנסרות, מהשיש, שהגיעה לנחל, והמשיך בזה שהגיע עקר כתוצאה ממסיק הזיתים - שסתם את המערכת. אז לא הייתה שנה אחת מאז שהמפעל הוקם שהעסק הזה עבד באופן מסודר". אולם לדבריו, המצב החמיר בחודשים האחרונים: "בששת החודשים האחרונים הוזרם איזה דטרגנט מחברון, שפשוט לא מאפשר למט"ש להפעיל את המערכת שלו ולתת לנו מים. מדי פעם איכות המים משתפרת, ואז מנסים להפעיל את המט"ש ולתת לנו מים, אבל תוך מספר ימים זה נסתם עוד פעם".
לדברי דוד, המים אותם מספקת אגודת מי שוקת הם מקור המים היחיד להשקייה בקיבוצים להב וכרמים, והקיבוצים בית קמה ודביר מוותרים על המים שהם מקבלים מהמדינה "כתוצאה מזה שהם מקבלים מים מאיתנו". אם כן, הוא מסביר, שיבושים ביכולת להפיק מי קולחין עתידים לסכן את החקלאות באזור בעתיד הקרוב מאוד: "אם המצב יימשך, בחודש מאי אין להם מים, והגידולים בחלקם נזרעים כבר עכשיו - גזר, תירס, פפריקה, תפוחי אדמה, כל הגידולים האינטנסיביים למעשה".
"שלחנו מכתב לכל הקיבוצים הרלוונטיים, שלא נוכל לספק להם מים בחודשי הקיץ, ושיבקשו מרשות המים שיספקו להם מים", ממשיך דוד, שמוסיף כי מאז ההודעה חיים חקלאי האזור באי ודאות. "הם לא יודעים מה לעשות. יש להם את העובדים, את הציוד, אבל לא יהיו להם מים - ובחודשי הקיץ, בלי מים אין מה לעשות".
בנוסף להפסקת אספקת המים לחקלאות, המעמידה בסכנה עשרות אלפי דונמים בנגב המזרחי, מאיים הזיהום לגרום גם לבעיות נוספות: קריסת תהליך הטיהור בשל פגיעה בנגרמה לבקטריות שמפרקות את מי הביוב, וזיהום סביבתי חמור. יו"ר האגודה מתייחס להיבט זה, ואומר כי כתוצאה מהזיהום החריג, המים מחברון "זורמים בוואדי, מנחל חברון לנחל צאלים, ומשם לנחל הבשור, אז מעבר לזה שאין מים לחקלאים, כל האזור מזדהם". בעקבות זרימת השפכים בנחלים, נוצרת סביבם מכת יתושים חמורה, ונגרם נזק למערכת האקולוגית של הנחלים ולאיכות החיים של תושבי האזור.
בהקשר זה, מותח דוד ביקורת על השרה להגנת הסביבה ועל הרשויות. "יש פה שרה לאיכות הסביבה, אני לא יודע במה היא מתעסקת - אבל בזה היא לא מטפלת. וראשי הרשויות, אני די מתפלא שהם לא הופכים עולמות. אני יודע שהמצב היום אחר, כולם מתעסקים בביטחון ובחטופים, וברור שזה הרבה יותר חשוב, אבל לחקלאים אין מים. כבר חצי שנה לא מטפלים בנושא הזה, בהתחלה אמרו לנו שהמינהל האזרחי לא מאפשר לפקחים להיכנס לעשות סיור לאורך הוואדי ולאתר את המזהמים, מבחינה ביטחונית או אני לא יודע מה. עכשיו הבנתי שיצא הסיור, אבל המזהמים שמים קצוץ".
יש מי שיגידו שגם מחסור במים לחקלאות הוא סוגיה ביטחונית
"בהחלט. טוענים שזה שתיים או שלוש מחלבות, שאחרי השטיפה של הציוד שלהן, מזרימות את כל החומר לוואדי. מאוד יכול להיות שזה טרור - איפה הן היו עד עכשיו, מה זה מחלבות חדשות? אני לא פוסל את זה. צריך להתייחס לזה כאל טרור לכל דבר".
המשרד להגנת הסביבה: "מנחים את הרשויות להדביר את היתושים ולטפל במידת הצורך"
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מוטרד מהזרמות השפכים בשטחי הרשות הפלסטינית והשפעתן על הציבור והסביבה, ונמצא כל העת בקשר עם המינהל האזרחי הפועל במרחב לטיפול במפגעים הסביבתיים, שכן כל הסמכויות ביהודה ושומרון נתונות בידיו. נציין כי בעבר השרה להגנת הסביבה קיימה סיורים באזור יחד עם נציגי המינהל האזרחי ונציגי המועצות האזוריות הר חברון וקרית ארבע. בנוסף, שלחה השרה מכתב בנושא לראש המינהל האזרחי".
"הזרמות השפכים בנחל חברון מהרשות הפלסטינית גורמות למפגעים סביבתיים. לעיתים מתקן התפיסה, הממוקם בסמוך למיתר, אינו מצליח להתמודד עם עומסי המוצקים, וכתוצאה מכך נגרמת הזרמת שפכים בנחל ומפגעי ריחות בסמוך למיתר ויישובי האזור. בנוסף, מכון טיהור השפכים שוקת אינו מצליח להתמודד עם כמויות המזהמים והדטרגנטים, וכתוצאה מכך ישנה הזרמת שפכים נוספת לנחל. הזרמות אלו גורמות לזיהום של הנחלים חברון, באר שבע ובשור, ומהוות מקור לדגירת יתושים ולמטרדי ריחות. המשרד להגנת הסביבה מנטר את דגירות היתושים בנחל, ומנחה את הרשויות להדביר ולטפל במידת הצורך".