במסגרת ועידת ישראל לכלכלה ירוקה שנערכה בבאר שבע בהשתתפות עשרות אנשי ציבור, ראשי המשק ומקבלי החלטות בתחום, מומחים התריעו: "ללא שינוי מיידי במדיניות, ישראל עלולה למצוא עצמה במשבר סביבתי וכלכלי חמור. צריכה להידלק נורה אדומה".
כמו כן, עלו בוועידה אזהרות חמורות מצד מומחים ומקבלי החלטות על עתידה הסביבתי-כלכלי של מדינת ישראל. נושאי המחזור, הטיפול בפסולת ומשבר המים העמוק תפסו, בין השאר, את מרכז הבמה באירוע שאורגן על-ידי "משוב גרופ" שכלל עשרות אנשי ציבור, ראשי המשק ומקבלי החלטות בתחום. במהלכו, מומחים התריעו כי ללא שינוי מיידי במדיניות, ישראל עלולה למצוא עצמה במשבר סביבתי וכלכלי חמור.
במהלך פאנל מיוחד בנוגע לפתרונות חדשניים ומתקדמים בניהול פסולת עירונית תחת הכותרת: "איך מוציאים את ישראל מהזבל", הועלתה ביקורת נוקבת על תפקוד המדינה בתחום. דניאל מורגנשטרן, יועץ סביבתי בכיר, ציין כי "אם יגרשו אותנו מה-OECD, זה יהיה בגלל הזבל" והציע להקים מערכת משק סגור לאשפה. ניר ונגר, ראש מועצה אזורית תמר, הדגיש כי אם המצב יימשך, "בתוך ארבע שנים המדינה תטבע בזבל ולא יאספו אותו ברחוב". מומחים נוספים קראו להפניית משאבים לקרן הניקיון ולשינוי רגולטורי שיחייב הפרדה וטיפול יעיל בפסולת.
גם משבר המים קיבל ביטוי בפאנל נוסף. ישראל חווה הרי את אחת השנים השחונות ביותר בעשרות השנים האחרונות, והדבר מתבטא בירידה חדה בזמינות המים לחקלאות ולצריכה פרטית. דייויד לוי, מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה, התריע על פגיעה חמורה בייצור המזון, במיוחד בתחום גידולי החיטה. מנכ"ל תאגיד "מעיינות העמקים", יהודה סיסו, ציין כי הביקוש העירוני למים עולה במהירות, מה שמקשה על תכנון משק המים לעתיד: "מבחינת תאגידי המים, אנחנו מתמודדים עם ביקוש עירוני גבוה. בחודשים האחרונים, צריכת המים של הצרכנים הביתיים הייתה כמו בקיץ. המשמעות היא שאנחנו צריכים לספק את המים הללו, והם מגיעים על חשבון מקורות אחרים. בירדן, למשל, כבר יש מחזור של מים בברזים וזה צריך להדליק נורה אדומה".
הוועידה הדגישה כי הכלכלה הירוקה היא מפתח לשיקום ישראל מהמשבר הכלכלי שנגרם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". שילוב חדשנות סביבתית, ניהול נכון של משאבים והשקעה בתשתיות ירוקות יכולים להחזיר את ישראל למסלול של צמיחה ולשפר את דירוג האשראי שלה. המשתתפים קראו לפעולה מיידית מצד מקבלי ההחלטות, מתוך הבנה שהזמן לשינוי הולך ואוזל.
משבר המים והפסולת היו שניים משורה של שולחנות עגולים שנערכו בוועידה ולמעשה כיוונו את סדר היום של הדיונים. נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, פתח את האירוע ובירך את הנוכחים: "שמחתי לראות שהערכים של בפורום האקלים הישראלי של שותפות קשובה ומכבדת עומדים גם במרכז הוועידה הזו. מלבד שיקום הנגב המערבי, חובה עלינו להשיב את המדינה למסלול הצלחה. דוגמא לכך היא בכלכלה ירוקה. בשעה שמשבר האקלים הגלובלי מחריף, לישראל צריכה להיות תרומה לעולם".
ראש עיריית באר-שבע, רוביק דנילוביץ', דיבר אף הוא בחשיבות הכלכלה הירוקה: "אנחנו חיים את האשפה שלנו, את הסביבה שלנו. מבינים את החשיבות של עץ למרחב הציבורי. עד כמה הוא חשוב להוריד את הטמפרטורה, לבריאות של כל אחד ואחת מהתושבים. חשיבות הכלכלה הירוקה היא גדולה. משבר האקלים מדבר לכולם".
דיון חשוב עסק גם בנושא שיקום הדרום והצפון כמנוף לחיזוק הכלכלה הישראלית, בראשות עו"ד דודו קוכמן, לשעבר מזכ"ל האיחוד החקלאי. כמו גם בנושא התחבורה - תחת הכותרת: "מייצרים לישראל עתיד תחבורתי יעיל יותר".
בנוסף, במעמד הועידה בנוסף, נבחרו אנשי השנה בכלכלה הירוקה והערים הירוקות לשנת 2025. בהם: דימונה, אילת ומועצה אזורית תמר זכו בפרס הגינון לשנת 2025, קריית גת הוכתרה לעיר הירוקה בישראל, דיזינגוף סנטר לקניון המקיים המוביל בישראל ומלונות פתאל זכו בפרס מובילות בגינון של השנה.
הוכתרו הצעירים המבטיחים עד גיל 40 של השנה בתחום הכלכלה הירוקה, בלהה גבעון נבחרה לאישה פורצת דרך בתחום, יוסי לרר, מנהל אגף הנטיעות והפיתוח בעיריית אשדוד, זכה בפרס מפעל חיים וד"ר נחמיה שחף קיבל את הפרס היוקרתי - איש השנה בכלכלה הירוקה.