שלושה תלמידים מבאר שבע יקבלו את אות החוסן ע"ש ניצן ואופיר ליבשטיין ז"ל, על פעילותם יוצאת הדופן למען הקהילה בתקופת מלחמת חרבות ברזל. האות יוענק לנועם גורגי ממקיף רגר, אריאל אביכזר ממקיף ז' ועדיאל לוינסון מתיכון רבין, בטקס מיוחד שייערך בחודש הבא.
אות החוסן מוענק לבני ובנות נוער שהפגינו אומץ לב, חוסן אישי ותרומה יוצאת דופן לחברה. שלושת התלמידים הובילו יוזמות משמעותיות וסייעו לחיזוק החוסן החברתי בעיר ובמדינה, ואלה סיפוריהם.
"הרבה יותר חשוב לשמוע על איך הגיבור היה בחייו, ולא להתמקד במוות"
נועם גורגי, בת 18, הקימה את "גיבור של אמא", קבוצה של 60 בני נוער מבאר שבע ואשקלון, שמתנדבים בסיוע למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר ובמלחמה. "במהלך כיתה י"א התקבלתי לתוכנית Lead, המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל, שם ביחד עם חברה בשם ניר עטיה פתחנו מיזם בשם 'גיבור של אמא'", היא מספרת איך הכל התחיל. "היוזמה התחילה בתור עמוד אינסטגרם קטן, שם היינו מראיינות אמהות שכולות של חיילים ומפיצות את הסיפורים לבני נוער שמחוברים לרשת החברתית. היה לנו חשוב שבני הנוער יכירו את הגיבורים וסיפוריהם, ולא רק את הגבורה שבמוות. הגענו למסקנה שחשוב שבני הנוער בעצמם יקחו אחריות על הראיונות וההנצחה, שיוכלו בעצמם להכיר מקרוב את המשפחה - ולא רק לקרוא על זה מפוסט ברשת החברתית".
את הראיון הראשון עם אם שכולה היא לא יכולה לשכוח. "דיברנו עם אמא מקסימה וכל כך חזקה מבאר שבע, בחורה מדהימה שסיפרה לנו לראשונה על משמעות ההנצחה עבור המשפחות", היא מתארת, "זאת הייתה שיחה מרגשת במיוחד. מיד אחרי שסיימנו את השיחה התקשרתי לניר, ודיברנו ועיכלנו ביחד. שעה שלמה בטלפון על התחושות שהיו לנו ועל מה שעברנו. במהלך השיחה למדנו על ההתמודדות שלה עם האבל, ואיך היא מצליחה כל יום להתגבר עליו ולהחזיק את המשפחה בכוחות עצמה. למדנו שהרבה יותר חשוב לשמוע על איך הגיבור היה בחייו, על הערכים ועל הדברים שהוא אהב, ולא להתמקד במוות. מאז, ניר ואני הבנו את המשמעות של זיכרון והנצחה של גיבורים".
עם הזמן, היא מספרת, המיזם התרחב. "היום 'גיבור של אמא' מפגישה בין בני נוער לבין משפחות שכולות של חיילים, ובמקביל בני הנוער מבצעים פעילויות הנצחה לזכר הגיבורים", מספרת גורגי. "אני מלווה שמונה קבוצות של תלמידים בכיתות י'-י"ב, כל קבוצה נפגשת עם משפחה שכולה אחרת, ואנו מעניקים אוזן קשבת למשפחות ומחזקים אותן בעזרת הפצת סיפורי הגיבורים וההבטחה שלא ישכחו אותם". בנוסף לאותן שמונה משפחות שכולות מבאר שבע, באשקלון ישנן עוד שש משפחות.
"בנוסף אנו מבצעים פעילויות הנצחה רבות מדי חודש לזכר ולעילוי נשמת הגיבורים: נטיעת שתילים לזכרם, חלוקת סופגניות לעילוי נשמתם בחג החנוכה והכנת מחברות הנצחה המגוללות את חייהם, ולא רק את המוות. היוזמה שמה לה למטרה שיזכרו את הגיבורים בזכות אישיותם, סיפוריהם וחלומותיהם, ולא רק בגלל תמונה וכיתוב 'יזכור'".
"התרומה שלי וההתנדבות עוזרות לי כילד לשנות את הסביבה שלי"
עדיאל לוינסון, בן 14, התנדב בבתי ספר יסודיים, פעל במסגרת עמותת "חיינו" לחולי סרטן, וליווה חיילים במרכזי כינוס ובבסיסים צבאיים לאורך כל תקופת המלחמה. "זאת עמותה של יהודים מברוקלין שמשתפת פעולה עם ישראל", הוא מספר על "חיינו". "העמותה הזאת תורמת כספים לעזרה בטיפולים וניתוחים של ילדים חולי סרטן, ועוזרים להם גם ביומיום - גם עם עזרה כלכלית".
בזמן המלחמה, הוא מספר, העמותה תרמה כסף להאכיל חיילים בבסיסים השונים. "עושים להם על האש, והמתנדבים באים לשמח אותם, ומתנדבים גם במחלקה האונקולוגית. בחגים, במסיבות תחילת שנה וסוף שנה, וגם ביום יום בעזרה בשיעורי הבית".
לוינסון מתאר כיצד הוא מתנדב יחד עם בני משפחתו. "כמשפחה אנחנו עוזרים גם לחיילים בודדים ולמילואימניקים. היה חייל שנפצע ב-7 באוקטובר, ואנחנו כמשפחה באנו לצבוע את הבית שלו ולהעביר דברים מהבית שלו לחברת הובלה. זה לקח הרבה מאוד זמן, אבל בגלל שהיינו כל המשפחה שלי, הצלחנו לעשות את זה. כילד תמיד אמרו לי שאני לא יכול לשנות את העולם, אבל התרומה שלי וההתנדבות עוזרת לי כילד לשנות לפחות את הסביבה האישית שלי"
אריאל אביכזר יקבל את "אות החוסן" על שם ניצן ואופיר ליבשטיין ז"ל על כך שהקדיש את זמנו להגיע לבסיסים צבאיים ולספר חיילים בחינם, מתוך דאגה אישית לרווחתם ולתחושת המורל שלהם. "התחלתי להתנדב בערך חודש-חודשיים אחרי 7 באוקטובר", הוא מספר. "חזרנו לעבודה, ופתאום נכנס לקוח שחזר מהתרעננות במילואים וסיפר לנו שיש חיילים שלא יכולים לצאת והיו שמחים להסתפר. אז באמת קפצנו לשם, ובאותו יום סיפרנו קרוב ל-100 חיילים. ואז במקיף שלי, מקיף ז', אירחו חיילים - ושאלתי את המחנכת שלי אם יש להם שם ספר שיספר אותם. באמת הם רצו, אז ארגנו לי כיתה, סידרנו הכל, וסיפרתי שם את החיילים במשך כמה שעות, הכל כמובן בחינם".
ראש העיר רוביק דנילוביץ' בירך את הזוכים ואמר: "אשרינו שאלו בנות ובני הנוער שלנו! דור צעיר של נתינה, עוצמה וערכים. בני הנוער הללו הם ההוכחה לכך שהחוסן הלאומי שלנו מבוסס על ערבות הדדית ורוח נתינה שלא יודעת גבולות".