ברחבי המדינה מציינים היום (שלישי) את יום מעשים טובים, מעלים על נס את המתנדבות והמתנדבים, ומתעסקים בדבר אחד ויחיד - עשיית טוב, למען האחר. אחד הגופים המשמעותיים ביותר בדרום בתחום זה הוא מסל"ן - מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות בנגב. לכבוד יום מעשים טובים, וואלה שבע שוחח עם שתיים מהמתנדבות בארגון.
חגית ארז היא תושבת מיתר, בת 51 ואמא לארבעה ילדים. לפני כשנתיים היא החליטה לפרוש ממשרתה כמנהלת מערכות מידע, והחליטה שהיא רוצה לעשות דברים שעושים לה טוב לנפש - ולשלב פעילות התנדבותית בלוח הזמנים שלה. "היה לי חשוב למצוא מסגרת התנדבותית שאני ארגיש שאני נותנת בה ערך", היא מספרת. "כשקראתי על מסל"ן, הרגשתי שמטרות העמותה מתחברות בדיוק עם מה שאני מחפשת. ידעתי שאחת לתקופה מסל"ן פותחת קורס של 'מתנדבת על הקו', והיה ברור לי שזו ההתנדבות הכי מדויקת עבורי. ואז ראיתי פרסום שפותחים קורס, והשאר זה היסטוריה".
אף שזו אינה המסגרת ההתנדבותית היחידה בה פעילה ארז, היא אומרת כי להתנדבות במסל"ן יש את הייחודיות שלה. "היה ברור לי שאני רוצה התנדבות שבה יהיה לי את המגע הישיר - גם אם דרך טלפון - עם מי שאני עוזרת לו. מי שפונה לקו היא לא נזקקת, היא אישה שנמצאת במצוקה הכי קשה. אתה שותף לחוויה הכי נוראית שקרתה לה".
לשאלה כיצד נכון לבחור מסגרת התנדבותית, עונה ארז בפשטות: "חשוב מאוד לבחור מסגרת התנדבותית שאתה מזדהה עם ערכיה. יש סיפוק אדיר בלתת למישהו בלי לקבל על כך תמורה. התמורה היא בהרגשה שעשית טוב למישהו אחר, ואין יותר ממלא ומרחיב את הלב מזה. יש משהו במסגרת ההתנדבות, שיש בה סיפוק שאני לא יכולה להסביר במילים. רק כשאתה מתנדב ומקבל את התודה מהצד השני, אתה מבין שהדבר הזה יקר. וככה אני מרגישה שזה במסל"ן".
ארז קוראת גם למי שאין לו זמן להתנדב על בסיס קבוע, להשתמש בתירוץ של יום מעשים טובים. "לאורך השנים הייתי עסוקה בקריירה ובילדים, ולא הצלחתי להתנדב. אבל דרך אחד שעשיתי לאורך השנים הוא להתנדב ביום המעשים הטובים, ואני יכולה להגיד שמי שאין לו את הזמן לצאת ולהתנדב -צאו לעשות מעשים טובים ביום הזה".
מתנדבת נוספת בעמותה היא רולא חג'אג', תושבת רהט, בת 51 וסבתא לארבעה. חג'אג' היא אחת המתנדבות הערביות היחידה בעמותה, מה ששם אותה בעמדה מעניינת במיוחד. "פנו אליי מהרווחה ואמרו שאין במסל"ן מישהי שתענה לפניות של בנות מהחברה הערבית, אין מישהי שדוברת את השפה", מספרת חג'אג'. "הייתי כולי צמרמורת, השתגעתי. איך זה יכול להיות שאין? זה קשה כשמישהי נמצאת במצוקה והיא לא יכולה להביע את עצמה. למרות הלו"ז העמוס שלי, אמרתי שאלך ואלמד ואעבור הכשרות - אני מגיעה מתחום הייעוץ, ואני רוצה לתת מעצמי ולהתנדב".
לאורך השנים נתקלה חג'אג' במקרים קשים מאוד. "הייתה נערה שעברה אונס על ידי בן דודה ואחיה יחד, כשהיו קטנים. היה לי את האומץ להביא את האבא, ליצור ביניהם הפרדה בבית, והיא נלקחה גם לרופא. זה דורש אומץ. או עוד מקרה, של נערה בכיתה ח', שסיפרה לחברות שלה שבן דוד שלה הטריד אותה כשהייתה קטנה יותר. היא לא רצתה שאשתף את ההורים שלה כי היא פחדה שירצחו אותו. נתתי לה שבוע לספר לאמא שלה, ולבסוף אני סיפרתי לה. האמא התמוטטה ולקחה את זה קשה. החלטנו לא לספר לאבא עד שניקח אותה לרופא. הילדה כבר התחילה לחשוב מחשבות אובדניות, אבל בשבוע שעבר פגשתי את הנערה, וכשראיתי חיוך שמאיר את פניה - הבנתי שעשיתי את הצעד הנכון".
היא מספרת כי ההתנדבות מציבה אותה לעתים במצבי סכנה. "זה קשה, בחברה שמרנית ומסורתית, לפתוח את הנושא. מנסים להיות רגישים ככל האפשר לתרבות שממנה בא האירוע", היא אומרת, אך מבהירה כי ישנו שינוי בחברה הבדואית מבחינת מודעות להטרדות מיניות. "יש תוכניות חובה שצוותי בית הספר חייבים לעבור, אני עצמי בניתי תוכנית למיניות בריאה ומניעת הטרדות מיניות, ואני מעבירה אותה בבתי הספר".
"זה חלק מהתקשורת שלי מול אלוהים", מסבירה חג'אג' את מקור הכוחות שלה. "כל מה שאתה עושה, אלוהים מחזיר לך ולמשפחה שלך. אולי לא עכשיו - אבל כל מעשה טוב יחזור אליך. מעבר לזה, זה מפתח את האישיות של האדם שמתנדב. אני רוצה לתת מעצמי. החיים הם כמו זרם שלא עוצר, ומתי אתה מרגיש שעשית משהו באמת? כשאתה מתנדב, כשאתה לא עושה רק עבור עצמך, אלא נמצא שם עבור אחרים".