אחת הקלישאות השחוקות בעולם הכדורגל אומרת ששערים מביאים ניצחונות, אבל הגנה מביאה תארים. ואם בתחילת השנה, כשאלונה ברקת הכריזה על כך שהפועל באר שבע שלה תרוץ לכל התארים, ספק אם מישהו חשב שאפילו נשיאת המועדון בעצמה מאמינה בהצהרות שלה. אלא שבחלוף מספר לא רב של חודשים, המאמן רן קוז'וך שהגיע לבירת הנגב, עוד סימן שאלה גדול בתחילת העונה, יצר את קבוצת ההגנה הטובה בליגה, שכיום מובילה בטבלת ליגת העל בפער של חמש נקודות על פני מכבי תל אביב ועשר על מכבי חיפה.
ואם הקבוצה מבירת הנגב תמשיך בשלה, נראה שאחרי שבע שנים זו צריכה להיות השנה שלה, עונה שיכולה להירשם כעונת הדאבל הראשונה בהיסטוריה של הפועל באר שבע. כדי לעשות זאת, באר שבע חייבת לעבור קודם כל את מכבי חיפה בגביע והיא תצטרך לעשות זאת ללא מיגל ויטור המורחק. קינגס קאנגווה? לוקאס ונטורה? המספרים מראים שבגיל 35, הבלם הפורטוגלי הוא השחקן הכי חשוב של הפועל באר שבע העונה.
ועוד יותר טוב
בתום המשחק ההיסטורי מול מכבי נתניה ואחרי החגיגות על כר הדשא בעקבות המהפך המופלא בתשעה שחקנים, בהפועל באר שבע החלו להתכונן למשחק הגביע מול מכבי חיפה, ובמועדון החלו לעכל שאת המבחן הבא הם ייאלצו לצלוח ללא ויטור, שכזכור חזר לסגל אחרי פציעה ארוכה בדיוק לפני סיבוב, במשחק הקודם מול מכבי נתניה, שהסתיים אף הוא בניצחון בדקה ה-88.
ויטור חזר לשחק במחזור ה-11, כשבאר שבע הייתה במקום השלישי אחרי 10 משחקים, נקודה מבית"ר ירושלים ומכבי תל אביב. אותה נקודה שהוריד לה בית הדין כתוצאה מההתפרעות במשחק מול סכנין ומשחק חסר שלא שוחק, הפרידו בין באר שבע לפסגת ליגת העל. כבר אז לחניכיו של קוז'וך הייתה ההגנה הטובה בליגה, ביחד עם מכבי תל אביב, הגנה שספגה רק שבעה שערים בעשרה משחקים.
יכולת טובה, דומיננטיות במשחקים ולחץ בלתי נפסק על היריבות, רמזו כי אולי יש משהו בדבריה של ברקת מהצהרות פתיחת העונה. יחד עם זאת, מתחילת העונה, בבאר שבע דיברו על תיקון בחלון ההעברות של ינואר, שהיה אמור לתקן את העובדה כי בקיץ לא הצליח המועדון להנחית בלם זר. כי מיגל כבר לא צעיר וזו לא היכולת של ויטור שזכה בתואר שחקן העונה בעונה הראשונה שלו בבאר שבע וגם אין לדעת איך הוא יחזור מהפציעה. באותם ימים, סברו שמתן בלטקסה, אור בלוריאן ואיתן טיבי, אמנם טובים, אבל זה לא יספיק לאליפות.
אלא שמאז שהבלם חזר, המספרים מוכיחים כי לא חלון ההעברות של ינואר הוא זה שגורם לבאר שבע להיות בלתי שבירה, כמו שקוז'וך הגדיר השבוע, אלא מיגל שהפך אותה לעוד יותר טובה. לעוד יותר בלתי חדירה.
בשביל לסבר את האוזן, עד לחזרתו של הפורטוגלי, הפועל באר שבע ספגה רק שבעה שערים בעשרה משחקים. מאז שחזר היא ספגה רק עוד שבעה שערים ב-14 משחקי ליגה, ועוד שניים בגביע.
יחד עם זאת, הנתון המדהים באמת שבזמן שויטור היה על כר הדשא, באר שבע ספגה רק 4 שערים, בשלושה משחקים בלבד, שניים מהם מול מכבי תל אביב. למעשה, עד חזרתו, באר שבע סיימה רק שלושה משחקים ללא ספיגת שער. לאחר שחזר, ב-8 משחקי ליגה ועוד שניים בגביע, ההגנה של באר שבע שמרה על רשת נקייה. בשני משחקים נוספים כאמור, מול בית"ר ירושלים ומול נתניה בשבת האחרונה, שער החובה הגיע כשהבלם כבר לא היה על כר הדשא.
המורשת של ויטור
גם אם הוא כבר לא אותו מיגל ויטור שהגיע לפה לפני כתשע עונות, הבלם שיחגוג ביוני 36, עדיין נחשב לבלם הכי טוב בארץ, והתרומה שלו להפועל באר שבע היא הרבה מעבר לעוד משחק הגנה טוב, כי גם בהתקפה, או יותר נכון במצבים נייחים, הוא הפך לאימת ההגנות. מאז שהגיע לארץ, ויטור סופר 18 שערי ליגה, כשלמעט עונה אחת ב-2020/21, הוא הבקיע בכל עונה ששיחק פה. העונה לעומת זאת, הבלם הכובש עדיין לא חגג שער, אולי כתוצאה מכך שבאר שבע של קוז'וך מתקשה להבקיע ממצבים נייחים.
"בסוף הסטטיסטיקה תתיישר ומיגל יתרום לנו העונה גם בהתקפה ויבקיע את השערים שלו", ציין לא מכבר גורם בבאר שבע. "מה שיותר חשוב, הוא שהחבר'ה היותר צעירים, אור בלוריאן, גיא מזרחי, מתן בלטקסה והזר החדש קרלוס פונק, ילמדו ממנו כמה שאפשר בזמן שהוא על הדשא", הוא הוסיף.
"מצאתי כאן בית", אמר ויטור בחודש מאי בעונה שעברה, לאחר שהאריך חוזה בשנתיים נוספות. מיגל, שנמצא בבאר שבע כבר תשע שנים, צפוי לסגור עשור בבירת הנגב בתום העונה הבאה, לאחר שהגיע לנגב בעונת 2016/17 וזכה עם באר שבע בכל תואר אפשרי, בין השאר בשתי אליפויות, שני גביעי מדינה, העפיל עימה לשלב בתים אירופי פעמיים ואפילו קיבל אזרחות ישראלית ולבש את מדי הנבחרת בגאווה. מחוץ לכר הדשא, הבלם שכבר עכשיו נחשב לאחד הסמלים הגדולים של באר שבע, בנה את ביתו, שלושה מילדיו נולדו בסורוקה ואשתו טניה, עיתונאית ספורט פורטוגלית במקצועה, לא מפסיקה לעשות הסברה פרו-ישראלית.
המורשת העשירה שישאיר אחריו שר ההגנה הפורטוגלי-ישראלי של באר שבע ללא ספק מרשימה, אבל בצ'ק ליסט שלו יש עוד מטרות שהוא עדיין לא הגשים בתקופתו בישראל. אליפות יש לו, גם זכייה בגביע, אבל דאבל היסטורי יאדיר את המורשת שלו עוד יותר.
כדי שזה יקרה, באר שבע צריכה להבין שכל חוקי הכדורגל נגדה. היא מגיעה להתמודדות ללא מיגל ויטור, ללא אליאל פרץ ובלי קוז'וך על הקווים. זה מספיק קשה. כשמוסיפים לכך את העובדה שקוז'וך הוא מחזיק הגביע, וכמה פעמים בהיסטוריה כבר זכה אותו מאמן בגביע שנה אחרי שנה עם שתי קבוצות שונות? זה הופך לכמעט בלתי אפשרי. מה גם שהסיכוי לכך שקבוצה שהגיעה לגמר תעשה זאת גם אחרי שנה הוא נמוך, כשגם הקלישאה של הקושי לנצח את אותה קבוצה פעמיים תוך שבוע לרוב עומדת במבחן המציאות.
יחד עם זאת, אם יש משהו שקוז'וך לימד אותנו השבוע, הוא שהפועל באר שבע השנה היא יותר מעוד שחקן אחד, חשוב ככל שיהיה. שהקבוצה הזאת, שוברת את כל הקלישאות. בלתי שבירה. האם זה ייגמר בדאבל?