לפני כחודשיים החליטה שובל שאטר-ביתן, תושבת להבים, לתלות תמונות של חטופים על גדר טחנת הקמח אותה היא מנהלת באזור נתיבות. "רציתי להגביר את המודעות, היה לי חשוב שיראו את הפנים של החטופים יום יום", היא מספרת לוואלה שבע, "תליתי דגלי ישראל לכל אורך השער שלי, וגם שמתי את התמונה של האחים זיו וגלי ברמן שגרים באזור". הבוקר (חמישי) נדהמה שאטר-ביתן לגלות כי תמונותיהם של האחים, שנחטפו מכפר עזה ב-7 באוקטובר, נתלשו ממקומן.
טחנת הקמח אותה מנהלת שאטר-ביתן מזה כשנתיים נמצאת בשטח המועצה האזורית שדות נגב, באזור התעשייה המשותף למועצה ולנתיבות. כשהחליטה לתלות את השלטים, ביקשה את עזרתם של העובדים שלה. "העובדים שלי מסרי לנקה הם אלה שתלו את השלטים, וזה ריגש אותי, כי כאב להם למרות שהם לא מפה", סיפרה.
"היום שמתי לב שרק דגלי ישראל נשארו תלויים. כל השלטים של גלי וזיוי - והיו לי הרבה - נתלשו, נזרקו, הם אפילו לא היו על הרצפה, שאפשר לחשוב שהם נפלו או עפו ברוח. כל הדגלים, שעשויים מאותו סוג של נייר, נשארו - רק שלטי החטופים נזרקו. לא מצאתי אותם בפחים, לא מצאתי אותם על הכביש", היא מתארת בכאב, "זה כל כך הרגיז אותי, זה פגע בי באופן אישי".
ואכן, כשמבינים את הרקע של שאטר-ביתן, מבינים את הפגיעה האישית. היא עובדת בחברה חקלאית משפחתית אשר לדבריה "סובלת כבר 30 שנה מטרור". הקרקעות של אביה נשרפו כליל מעפיפוני תבערה, והדוד שלה לא חדל לעבוד את שדותיו בנגב המערבי גם בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר. "יש לנו הרבה שטחים באזור עוטף עזה וגבול מצרים, אנחנו זורעים, חורשים וקוצרים את כל האזור - גם בעת מלחמה. יש לנו עוד עסק בנתיבות, עוד כמה מפעלי מזון, ובנוסף אנחנו מאחסנים את תבואת החירום של המדינה. הפעילות שלנו נובעת מתוך רצון אמיתי לא להפקיר את האדמות שלנו, ולייצר תעשייה ציונית כחול לבן", היא מספרת.
"אני לא יודעת מי יכול לעשות דבר כזה, ועוד בנתיבות, שזה אזור עוטף עזה. אנחנו כל כך רגישים בתקופה הזאת. אני חיה את האוכלוסייה פה יום יום, כל כך הרבה דתיים לאומיים, חיילים שכל הזמן עוברים פה, הופתעתי מאוד שזה קרה פה. בתור אשת מילואימניק מ-7 באוקטובר, נפגעתי בשם המשפחות והחיילים שנלחמים בשבילנו. אני מקווה שמי שתלש את השלטים, ייתן את הדין. ובעיקר - הלוואי שכל השלטים לא יהיו רלוונטיים, שלא נצטרך לתלות ולא לזכור. שכולם יחזרו הביתה, עכשיו".