תושבי ישובי העורף בנגב דורשים מהממשלה תקציבים לשיקום גם לערים נתיבות ואופקים וגם לקיבוצים והמושבים שלא תחת הגדרת המדינה לעוטף עזה.
"תושבי הנגב המערבי בכלל וגם העיר נתיבות בפרט חווים מציאות ביטחונית מאתגרת מזה שנים רבות, לאור אירועי השביעי באוקטובר העיר נתיבות, כמו אופקים, ישובים וקיבוצים נוספים שאינם נכללים בטווח 0-7 ק''מ ספגו פגיעות רבות הן בנפש והן ברכוש. למרות מלחמות קשות של הרשויות מול הממשלה ובג''צ, עד רגע זה אין אפילו החלטה אחת שמדברת על שיקום ופיצוי לישובים אלה ואין דיבור על שיקום מכליל לנגב המערבי כולו. אם לא די בזאת, ישנו דיבור על כך שילקחו כספים מתקציב תקומה לטובת ישובים אלה. מעשה שכשזה אינו נכון כשלעצמו מבחינה מוסרית, הוא מפלג ומשסע בין שני צדדיו של גבול ה- 7 ק''מ ומוכיח לנו פעם אחרי פעם שאנחנו לא נספרים" אומרת נוי דהן פעילה חברתית תושבת נתיבות ובין מארגני הכנס.
דהן מבקשת להדגיש כי אין עוררין כי תושבי המושבים והקיבוצים בעוטף הם הנפגעים העיקריים והם בראש סדר העדיפות אך הממשלה צריכה גם לתקצב את כלל הישובים שנפגעו, ילד שחווה את הטבח בבארי זה לא ילד שהיה באותו זמן בנתיבות ולכן אנו גם מבינים שהשיקום בכל אזור צריך להיות מותאם ועדיין צריך אותו. על הצורך והחשיבות לשקם את היישובים בעוטף בטווח הירי קצרה היריעה מלהכיל ומנגד על החשיבות לשקם את הישובים שמעבר לטווח זה לא מדברים מספיק".
ליאורה סלע דויד, תושבת קיבוץ צאלים טוענת כי לא יתכן שבמועצת אשכול 9 ישוביים יוחרגו מתקציבי תקומה "במהלך השיקום של חבל תקומה מושקע מאמץ אדיר ביישובים בטווח 7 הקילומטרים מהגדר. במועצה האזורית אשכול, 9 יישובים מוחרגים כי מצויים יותר משבעה קילומטר מהגבול. הם לא זכאים לסיוע מינהלת תקומה. אנו תושבי צאלים אורים וגבולות עתרנו לבג"ץ בתביעה להכליל אותנו. במהלך השבעה באוקטובר חווינו את השבר, החורבן והכאב, עברנו פינוי חפוז עצמאי ללא כל סיוע מהמדינה אף שכל האזור הוגדר כשטח צבאי סגור יותר מחודש. אנחנו מועצה אזורית וקהילה אחת.אנו וילדינו חווינו את השכול, האבדן והכאב, וחמשל בכיתות בתי הספר החוגים והגנים. בגצ נעתר לבקשנו והורה למדינה לנמק מדוע לא ניכלל במהלכי השיקום. לא יתכן שבשלב זה עדיין מתעלמים מאיתנו". הערב יערך כנס בעיר נתיבות ובו דרישה להכליל את הישוביים העורפיים בתקציבי השיקום.