למעלה משנה חלפה מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', ונראה כי התקומה שהובטחה לישובי העוטף, בנגב המערבי, רחוקה מלהתממש. בימים אלו, דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת חוק ממשלתית המגדירה את "חבל התקומה" כ"אזור מיקוד לאומי" ומבטיחה לקיים בו "שיקום מרחיב". אולם, תושבי האזור ובעיקר תושבי אופקים, נתיבות ויישובים עורפיים נוספים במועצות האזוריות דורשים תשובות והסברים אודות תהליך השיקום שלהן. זאת, על רקע הפער במענה המהיר שמספק החוק ליישובים בטווח שבעה קילומטר מהגבול עם רצועת עזה לבין עיכוב בקבלת החלטות ביחס ליישובים מרוחקים יותר.
"מהלך השיקום של הנגב המערבי חיוני וצודק, אבל אינו יכול להסתפק בשבעה הקילומטרים שליד הגדר, ולהתעלם מסבלם של תושבי אופקים ונתיבות, ומהמכות שספגו. חייבים לתת מענה לתשעה יישובים עורפיים במועצה האזורית אשכול, כגון הקיבוצים אורים צאלים וגבולות, ולא להחריגם" אומרת נוי דהן, פעילה חברתית בנתיבות ומיוזמות הכנס, והוסיפה: "אין סיבה שתושביהם יתחננו או שיאלצו לעתור לחסדי בג"צ, כפי שקרה. לא סביר שהשיקום ביישובים מסוימים מתקדם במהירות, ואילו יישובים אחרים נמצאים אחרי שנה בהמתנה".
עו"ד רויטל ברילנשטיין מעמותת 'במקום' ציינה: "אזור הנגב המערבי ספג מכה קשה וצריך להתאושש ולהשתקם, כולו על כל מרחביו וקהילותיו. האזור הוא מרקם של שותפויות ומתאפיין בראיה אזורית ודאגה הדדית. ההתמודדות הביטחונית היא של כל תושביו יחדיו, וגם ההתאוששות היא משימה של כולם ונשענת על היכולת לפעול במשותף. חשוב לחזק את השותפויות ואת תשתיותיהן. עקרונות אלו צריכים להיות מתורגמים לתפיסת שיקום שמביאה בחשבון את הצרכים המגוונים של כל הקהילות. מהלך שמביא בחשבון את כולם יוליד תוצאות מרשימות וטובות יותר לאזור כולו".
על רקע הדברים הללו, צפויים כאמור פעילים חברתיים, ארגוני תכנון וארגונים הפועלים למען שוויון, לקיים מחר (ד') בין השעות 17:00 ל- 19:30 כנס ציבורי בנתיבות, במהלכו יתמקדו בשאלת ההוגנות של תהליך השיקום, בישובים עורפיים בנגב המערבי כחלק מתהליך שיקום כללי של האזור שנפגע קשה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר.
לדבריה הצטרפה, עו"ד נטע עמר-שיף, מהתנועה האזרחית - 'קולקטיב מזרחי-אזרחי' ואמרה: "הממשלה הקצתה 19 מיליארד ₪ לטובת מנהלת תקומה ומצמצמת את סמכותה לפעולות השיקום בטווח שבעה הקילומטרים מגדר הגבול בלבד. ההקצאה חיונית, ואין ספק שהמדינה חייבת לשקם את בארי וכפר עזה, הישובים שהופקרו והוחרבו. אבל בד-בבד חייבת הממשלה להקצות סיוע מקיף לכלל הישובים שתושביהם נפגעו בהתקפה ובעקבותיה. כך לגבי לאופקים, שכ- 50 מבניה ובנותיה נהרגו ב- 7 באוקטובר, כך לגבי נתיבות ש- 10 מתושביה נהרגו. לא ניתן להתעלם גם מאשקלון שהופגזה או מישובים בדואים בנגב שתושביהם, בני יותר מ - 20 משפחות נהרגו ונחטפו. וזה לא יכול לחכות עוד. הסיוע שהובטח לערים ולמועצה אזורית מרחבים, בסך 1.3 מיליארד ₪, חייב לצאת מהכוח אל הפועל באופן מידי, כחלק מתפיסה אזורית כוללת, שלא מפרידה בין אוכלוסיות ופועלת לתיקון אי שוויון היסטורי, שיש לו השלכות קשות על כלל האזור".
יהלומה זכות, פעילה חברתית באופקים, ציינה: "אופקים כמו יתר תושבי האזור זקוקה לתמיכה משמעותית בתהליך השיקום. העיר ספגה פגיעה קשה ב- 7 באוקטובר כשמחבלים חדרו לשכונת מישור הגפן ו- 50 מתושביה נרצחו. רבים מהתושבים עדיין מתמודדים עם השלכות האירועים, ואנו רואים לנכון שיש צורך בתגבור תקציבים ותכניות לשירותי ההשכלה והחינוך, בשירותי הבריאות, תעסוקה ותשתיות. שיקום האזור מחייב ראייה מערכתית מקיפה של היישובים, התושבים והמנהיגות המקומית. בנגב המערבי יש שותפות גורל, לנוכח האסון שפקד אותנו, וכאב משותף. מוטלת עלינו מחוייבות לאחדות בין קהילות, חרף הקיטוב השורר בעם. מהלך השיקום חייב לשקף את המחוייבות הזאת".
תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות במרכז אדוה, אמרה: "מדיניות שיקום והתאוששות אשר תיטיב עם כלל תושבי/ות האזור שנפגעו מהמשבר הבטחוני המתמשך חייבת לגלות פתיחות ורגישות למציאות שיצרו אירועי ה- 7/10, ולהיפרד מכלל ה- 7 ק"מ. חיוני להכיר בפגיעה ובפגיעות של התושבים/ות המצויים מעבר לקו הגבול השרירותי הזה. חשוב לקדם ייצוג ישיר של התושבים באזור בקבלת החלטות הקשורות לשיקום ולהתאוששות שלהם/ן עצמם/ן.
תקומה לכל הנגב המערבי? "ההתמודדות הביטחונית היא של כלל התושבים, גם ההתאוששות"
עודכן לאחרונה: 15.1.2025 / 15:11