נכון לשנת 2022, חיו בנגב 312.3 אלף בדואים - כך עולה מדו"ח שנתי שמפרסם "נגביה", מרכז הידע והמחקר של האוכלוסיה הבדואית בנגב. השנתון, שפורסם החודש, מתמקד בשבעה תחומים: אוכלוסיה, תעסוקה, שכר, חינוך, השכלה גבוהה, תחבורה ציבורית ודיור.
לפי השנתון של מרכז המחקר, מבית הפורום לדו קיום אזרחי בנגב, 312.3 אלף הבדואים שחיים בנגב מהווים 37.6% מכלל התושבים בנפת באר שבע, שבה יש את ריכוז הבדואים הגבוה ביותר בארץ. בנוסף מהווה האוכלוסייה הבדואית בנגב 22% מכלל התושבים במחוז הדרום ו-3.2% מכלל התושבים בישראל. המספרים כפופים לקושי הכרוך בדגימת האוכלוסייה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. הנתונים מבוססים על עיבוד נתונים שפורסמו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, המוסד לביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מבחינת פריון הילודה בחברה הבדואית, מספר הילדים הממוצע לאישה בדואית בנגב ב-2022 עמד על 4.64, לא כולל בכפרים הבלתי מוכרים. מדובר בשיעור הפריון השני בישראל אחרי האוכלוסייה החרדית (בה יש בממוצע 6.4 ילדים לאישה), גבוה מממוצע הפריון לנשים באוכלוסייה היהודית הכללית (2.81 ילים לאישה בממוצע) ובאוכלוסייה הערבית (2.21 ילדים לאישה בממוצע). היישוב הבדואי בעל פריון הילודה הגבוה ביותר הוא לקייה, עם 5.83 ילדים בממוצע לאישה, והנמוך ביותר הוא רהט עם 4.03 ילדים בממוצע לאישה.
השנתון מציין כי מדובר בירידה בשיעור הפריון בחברה הבדואית: מחקר שבחן את הנושא לאורך 25 שנים מצא כי שיעור הפריון של הבדואיות בנפת באר שבע עמד בשנת 1996 על 10.06 ילדים לאישה, בעוד שבשנת 2022 עמד הממוצע על 5.01 ילדים לאישה.
שיעור האבטלה ביישובים הבדואים בנגב - יותר מפי שלושה מהממוצע הארצי
השנתון מראה כי על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, 28% מהבדואים בנגב מוגדרים כבני שבטים, ורובם ככל הנראה מתגוררים ב-35 הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. 63% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב חיה בשבעה יישובים עירוניים, בהם רהט, תל שבע וחורה. 25.1% מהבדואים בנגב חיים ברהט. 9% מכלל הבדואים בנגב גרים בכפרים המוכרים, השייכים לשתי המועצות האזוריות - נווה מדבר ואל קסום.
שיעור האבטלה הממוצע ביישובים הבדואים בנגב עמד במרץ 2023 על 13.23%, יותר מפי שלושה מהממוצע הארצי. היישובים הבדואים בנגב נמצאים בראש רשימת היישובים עם רמות האבטלה הגבוהות בארץ. נכון למרץ אשתקד, במועצה האזורית אל-קסום נרשם אחוז האבטלה הגבוה ביותר בארץ - 19.26%. שיעור האבטלה הנמוך ביותר ביישובים הבדואים בנגב נמדד ברהט. הנתונים לא כוללים את הכפרים הבלתי מוכרים.
ציון הפסיכומטרי הממוצע לסטודנטים בדואים בנגב הוא הנמוך ביותר בהשוואה לשאר האוכלוסיות בארץ, וממוקם מתחת לרף הקבלה לאוניברסיטה בין השנים 2012-2022. בשנת 2023 הציון הפסיכומטרי הממוצע בחברה הבדואית בנגב עמד על 419, כאשר הציון של נבחנים בעברית במחוז דרום עמד על 547. הממוצע הארצי לנבחנים בערבית עמד על 502, והממוצע הארצי לנבחנים בעברית עמד על 576.
שיעור הסטודנטים בקרב בני 20-25 בחברה הבדואית בנגב הנו הנמוך ביותר, הן בהשוואה לאוכלוסייה ביישובים הערביים שאינם בדואים, והן ביחס לאוכלוסייה היהודית. זאת למרות העלייה מ-8.1% בשנת הלימודים 2016-2017 ל-10.1% בשנת הלימודים 2021-2022.
פרופ' שרה הלמן מצוות נגביה כתבה כי "מטרת פרסום השנתון הבדואי בנגב הינה להציג בפני הציבור הרחב, קובעי מדיניות, וארגוני החברה האזרחית, כמו גם מנהיגי הקהילה הבדואית, תמונה עדכנית של אוכלוסייה שזכויות האזרחות שלה חלקיות, ולהניע תהליך של קבלת החלטות ויישום מדיניות על בסיס
ידע. אי-שוויון עמוק הוא לא בעיה פרטית של האוכלוסייה הבדואית, אלא בעיה של מדינת ישראל ואזרחיה".