תוך פחות משנה קמו בבאר שבע והסביבה ארבעה סניפים של רשת הסטודיואים לריקוד MY. מאחורי הפריחה המטאורית לא עומדת להקת מחול מוכרת או יזם מנוסה, אלא מיתר בשרן, ילידת העיר בת 22. בשרן בנתה קבוצה של מאות נשים, "קהילה" כפי שהיא מגדירה אותה, במטרה להעצים ילדות, נערות ונשים.
"ריקוד זו האהבה הכי גדולה שלי בחיים", היא מספרת, "אני רקדנית מצטיינת, טסתי לייצג את ישראל בכנסים בחו"ל, כל החיים רקדתי והדרכתי נערות. העניין של הביטחון העצמי והתחושה של הסקסיות והערך העצמי, יש איתם המון אתגרים בחברה שלנו. כל החיים אומרים לנו 'לרקוד כאילו אף אחד לא רואה' - להתבייש, להסתתר, להצניע את עצמנו, להיות רגועות, שקטות ונחמדות - לא. אנחנו אומרות הפוך, אנחנו 'רוקדות כאילו כולם רואים', כי אנחנו בטוחות במי שאנחנו ובמה שאנחנו מביאות לשולחן".
חייה המקצועיים של בשרן מתחילים הרחק מעולמות הריקוד, ביחידת העילית 8200, ממנה השתחררה לפני כשנה. "הייתי אמורה להמשיך בקריירת היי-טק מאוד מבטיחה: רכב צמוד, משכורת 30 אלף שקל, חברות שלי כבר אומרות לי 'יאללה מיתר, חותמים על חוזה שכירות בהרצליה', ואני יושבת עם עצמי ואומרת לעצמי - רגע, מה באמת החלום שלך? מה החזון שלך? לעודד כל אישה לאהוב את עצמה כמו שהיא. אז שאלתי את עצמי איך אני עושה את זה טוב יותר, אז ריקוד".
לדבריה, הרעיון לפתוח סטודיו משלה עלה די במקרה, בתקופת הקורונה. "התנדבתי בקורונה במקלט לילדות ונשים. העברתי שם סדנת ריקוד, ואחת האמהות אמרה לי 'מתי את פותחת משהו? אנחנו גם רוצות לרקוד איתך'. אמרתי לה שזה מגניב ומחמיא לי, אבל אין לי משהו משל עצמי - לא האמנתי שתוך שלושה חודשים היא כבר תרקוד אצלי בסטודיו".
כחלק מהחזון בו היא מתגאה, ניסתה בשרן לתת ערך מוסף לריקוד - ולהקים קהילה. "רק ביחד אפשר באמת להשיג דברים משמעותיים", היא אומרת, "אז יזמתי את קהילת הרוקדות, קהילה של נשים, נערות, וילדות שמכילה היום כ-750 נשים. אלה נשים שבאות לבחור בעצמן ולהגשים את החלום לרקוד, כי בסוף כולן חלמו לרקוד מתישהו", היא אומרת בחיוך.
כך, למשל, מקיימת הקהילה מפגשים מחוץ למסגרת הקבועה. "בימי שישי בצהריים יש לנו קבלות שבת עם דיג'יי וקוקטיילים וסדנת ריקוד, שהרקדניות מגיעות עם כל המשפחה שלהן. ממש קהילה. אחת בחודש יש לנו את ערב הקהילה שלנו - הייתה לנו הרצאת NLP, ועשינו פסטיבל ריקודים במתחם הקטר, והופענו בפרינג'. פשוט אווירה אחת גדולה".
ואכן, ההצלחה גדולה. תוך כ-11 חודשים פתחה בשרן את הסניף הרביעי של הסטודיו שלה, כולל בעומר ובמיתר. "אני לא האמנתי שנגיע לממדים כאלה ולכמויות כאלה בתקופה כל כך קצרה", היא אומרת, "לא דמיינתי הצלחה כזאת מסחררת". הסניף המרכזי, ברחוב הדקל 1 בבאר שבע, מציע מערכת מלאה של כל סגנונות הריקוד, ביניהם - היפ הופ, אפרו, מודרני, זומבה, ריקודי בטן וטוורקינג. מיום ראשון ועד חמישי מ-8:00 ועד 21:00, בשישי עד הצהריים ובמוצאי שבת.
"כל אחת שנכנסת לסטודיו אומרת לי 'מיתר, אני לא מאמינה מאיך שאני רוקדת'", היא מספרת בגאווה. "בין חודש לחודש וחצי, כולן אומרות לי 'אני מסתכלת במראה ואני לא מאמינה שזו אני שרוקדת ככה, עם האנרגיות האלה והשמחה הזאת והחיטוב הזה, העוצמה והדיוק בריקוד'".
ותגידי, יש מקום גם לגברים?
"הגיע הזמן של הנשים לעשות את המהפכה. הרשת היא של נשים בלבד - זה הזמן שלנו לבוא ולעשות מה שעושה לנו טוב. אנחנו כל החיים מחפשות ומרצות, עם הבעל והילדים והעבודה, וכל הזמן מתרוצצות סביב עצמנו. וזהו, הגיע הזמן לבוא ולהקדיש קצת זמן לעצמך".
הגעת מההיי-טק, למה לא להעצים נשים בכלים של התחום הזה?
"בריקוד יש משהו שמרפא את הנפש. במיוחד בעולם של היום, במיוחד בישראל, אנשים זקוקים למפלט הזה. אנשים זקוקים קצת לחום ולמגע אנושי. בריקוד יש איזשהו קסם, את משתחררת ובאמת מרגישה במרכז העולם. זה משהו שכל אחת צריכה לעשות בשביל עצמה. ריקוד זו התשובה להכל".