הדשא של השכן תמיד ירוק יותר מזה של טרנר

הפועל באר שבע היא עד כה הקבוצה המרשימה ביותר בליגת העל, בעיקר בזכות רכש מדויק שכולל צמד זרים שהגיעו בתחילת העונה, אחד מהם היה חלק מקבוצת הנוער של הפועל באר שבע, בזמן שברק בכר הוביל את הבוגרים לזכייה באליפות.

בשבוע שעבר, קינגס קאנגווה כבש מול מכבי חיפה של בכר, ובסיום השחקן המצטיין של הסיבוב הראשון בליגת העל, הודה שנפגע ממנו מאוד אחרי שהמאמן הישראלי ויתר עליו פעמיים, בבאר שבע ובכוכב האדום בלגרד. קאנגווה אף שמח להכריז שעכשיו בכר יודע עד כמה הוא שחקן טוב. בכר מצידו, התנער מאחריות ואמר: "בבאר שבע בנוער לא היה לי קשר לעניין. המועדון יכול היה לרכוש אותו אז ב-50 אלף דולר ולא עשו זאת. בכוכב הוא היה פצוע חלק מהעונה, אחרי שעזבתי בכלל הושאל. הוא שחקן מצוין ואין לי שום דבר נגדו, מבין את הרצון לייצר סיפורים מעניינים". העובדה כי הסוכן של קאנגווה סיפר שפנה למכבי חיפה בקיץ וחיפה לא הייתה צריכה שחקן בעמדה שלו, הופכת את הסיפור לעוד יותר מעניין, שכן בכר כנראה פספס אותו פעם שלישית. אז מי מהם צודק? כנראה שניהם.

מצד אחד, המון זמן חלף מאז קאנגווה שיחק בנוער של הפועל באר שבע, ואף אחד לא חשב שהשחקן ההוא יהפוך לשחקן שהוא היום. מצד שני, ברק בכר היה באותם ימים אורח קבוע במשחקי קבוצת הנוער והזמבי הבינלאומי אפילו התאמן בקבוצת הבוגרים, כך שבכר ידע מי הוא וכשהמאמן אומר המועדון יכול היה לרכוש אותו. בכר היה דמות בכירה במועדון.

יחד עם זאת, חבל להרוס סיפור מעניין עם עובדות, והעובדה היא שהפועל באר שבע היא זאת שהייתה יכולה לרכוש אותו תמורת נזיד עדשים ובחרה שלא לעשות זאת. והפועל באר שבע היא לא רק ברק בכר. באותם ימים, מה שעניין את כולם היו האליפויות של הבוגרים, ולמה להפועל באר שבע לקנות שחקן זר שמשחק בקישור, כשהקישור של הבוגרים היה מורכב משחקנים כמו ג'ון אוגו וחנן ממן?

וזו בדיוק הבעיה. הרי אף אחד לא חשב שאוגו ישחק בבירת הנגב לנצח, ובבוגרים, עושה רושם, חושבים רק על אליפות, כאן ועכשיו.

מדיניות? חשיבה לטווח ארוך? השקעה במחלקת הנוער? בזמן שבבאר שבע מודיעים כי הם מקדמים את המדיניות של ההתאחדות ומנהלת הליגה לקידום שחקנים צעירים, הצעירים לא מקודמים, כי בבאר שבע רוצים קודם כל אליפות בבוגרים.

לנשיאת המועדון אלונה ברקת הרבה זכויות בהפיכת הפועל באר שבע למועדון הצמרת שהוא היום, על כך אין עוררין. יחד עם זאת, אחת המטרות שלה בתחילת הדרך בדרום, הייתה להפוך את מחלקת הנוער לשם דבר בכדורגל הישראלי. וזה לא שהיא לא ניסתה, כשבין השאר רק לפני כמה שנים שיתוף הפעולה עם אתלטיקו מדריד היה נראה מבטיח ביותר. אלא שאתלטיקו כבר לא כאן והאקדמיה משום מה, לא מייצרת שחקנים לבוגרים, ואפשר להגיד שלפחות בנושא הנוער, ברקת נכשלה.

כאלה שלא מכירים את מחלקת הנוער של באר שבע, יצביעו על אמיר גנאח כאחד שעשה את הדרך הארוכה ממחלקת הנוער לבוגרים, אבל גנאח הוא היוצא מן הכלל, ולמעשה הוא כבר קיבל דקות ראשונות בליגת העל לפני שתי עונות. מאז, בין אם זה אליניב ברדה, שצמח מהנוער בעצמו, או רן קוז'וך, שהוכיח במכבי פתח תקווה שהוא יודע לתת הזדמנויות לצעירים, בבאר שבע עדיין עסוקים באליפויות לבוגרים, בזמן שהנוער עומד לרדת ליגה.

במוצ"ש, לאחר עוד הפסד של ה"שלושה", במועדון הודיעו על סיום דרכו של מאמן הנוער, גל ברשאן. ברשאן שהגיע בעונה שעברה והציל את הקבוצה מירידת ליגה, עוזב אותה אחרי 12 משחקים, כשהיא במקום האחרון, במרחק שש נקודות מהקו האדום ושני משחקים עודפים על בני סכנין שנמצאת מעליה. הבוגרים רצים לאליפות, הנוער בקריסה. לפעמים, זה רק עניין של שנתון פחות טוב, בבאר שבע כבר כמה שנים נלחמים נגד הירידה. נשאלת השאלה, למה זה קורה?

מתקנים ברמה גבוהה, תקציב לא נמוך למחלקת הנוער, האקדמיה שהוקמה בזמן השת"פ עם אתלטיקו מדריד עדיין קיימת. האם הגיוני שבמועדון כל כך גדול, שעל פניו יש לו בלעדיות על חבל ארץ שלם, אין שחקני כדורגל רלוונטיים לבוגרים? התשובה היא כנראה בגוף השאלה. יש שחקנים, הם פשוט לא מגיעים לשם.

רק לא מכבר, אוהדי הפועל באר שבע שמחו, קברניטי המועדון התגאו, שהמועדון הצליח לשים ידיו על דן ביטון. שחקן בית שעשה קריירה יפה במכבי תל אביב, אחרי שחזר מחו"ל. ביטון, שחקן בית של באר שבע להזכירכם, כבר היה פה. אחד שדווקא הגיע לבוגרים דרך מחלקת הנוער, אבל ברק בכר ואלונה ברקת ויתרו עליו לטובת שמות כמו ניב זריהן ומיכאל אוחנה, שהקריירה שלהם לא התרוממה לגבהים כמו אלה של ביטון עצמו. בבאר שבע כמו בבאר שבע, כאן ועכשיו, הבוגרים לפני הנוער, נוער של מועדונים אחרים לפני הבוגרים שלהם. מחשבה זולה שעולה ביוקר בהמשך.

בהמשך למדיניות הזו, קשה שלא לחשוב על תומר יוספי. הקשר שדווקא שיחק לא מעט בבירת הנגב והראה ניצוצות של כוכב, הפך לכוכב דווקא בעונת השאלה בהפועל חיפה בעונה שעברה, כשאף אחד בהפועל באר שבע לא חשב שיש צורך להאריך לקשר חוזה לפני שיצא לעונת השאלה. גם אחרי חצי עונה בחיפה, שהיה בה אחד מהבולטים בליגת העל, לא השכילו בבאר שבע לחשוב על העתיד. כעת, בחלון העברות של ינואר, יוספי רשאי לנהל משא ומתן עם קבוצות אחרות והפועל באר שבע תיאלץ או למכור אותו בזול כדי להרוויח משהו או לאבד אותו בחינם בסיום העונה. אופציה שלישית: לפתוח את הכיס ולתת לו חוזה שישאיר אותו בבירת הנגב, רק כדי שבעוד כמה שנים באר שבע לא תראה אותו פורח באחת היריבות שלה וכדי להנחית אותו בעתיד בחזרה ב'טרנר'. הסכומים שהיא תצטרך לשלם יהיו הרבה יותר גבוהים ביחס לסכומים היום.

אחת הקלישאות בכדורגל היא שהדשא של השכן תמיד ירוק יותר. בבאר שבע, כנראה זו המדיניות. זו של המועדון וזו של הורי השחקנים בגילאים הצעירים. לראייה, לפני כשבוע קבוצת הנוער של הפועל באר שבע נחלה תבוסה ביתית 8:1 למכבי חיפה, אותה בין היתר הוביל גטאצ'ו יבלו, שגדל במגרשים בבאר שבע. יבלו שעשה את צעדיו הראשונים במ.ס באר שבע הגיע עד לנבחרת ישראל ובמכבי חיפה בונים עליו לעתיד. הוא גם אחת התשובות לכל מה שלא עובד במחלקת הנוער של באר שבע, מהסיבה הפשוטה שהוא לא היחיד. דוגמא נוספת היא השוער מארק גולנקוב, שמשחק בנערים א' של מכבי חיפה. גולנקוב שעמד בשערה של חיפה בשבת בניצחון 0:8 על נערים א' של באר שבע, רק לפני כמה שנים הגיע לבירת הנגב מאוקראינה בגלל המלחמה והחל את דרכו בהפועל באר שבע. שמות נוספים כמו רן בנימין (בבוגרים של הפועל תל אביב), איתמר שבירו (מכבי נתניה), ליעד רמות וסאלי גנון (בוגרים מכבי יפו), גיא אליגולאשוילי (נערים א' של הפועל תל אביב) ונהוראי רובין (נערים ג' של הפועל תל אביב) - שחקני נבחרת ישראל בגילאים שלהם, שחקנים מוכשרים מהאזור שלא מגיעים לשנתונים הגבוהים בהפועל באר שבע, שמצידה בשנים האחרונות עסוקה יותר בלהביא שחקנים למחלקת הנוער מבחוץ, במקום לשמור על המוכשרים מבית. המוכשרים מבית לעומת זאת, או יותר נכון ההורים שלהם, שלא רואים חזון לצעירים, בוחרים לעבור למקום אחר באמונה ששם יצליחו יותר להפוך לשחקן בוגרים.

כך יוצא, למשל, שבבמה המרכזית, במשחק צמרת השבוע בין שתי קבוצות שמתמודדות על האליפות, אוהדי באר שבע רואים שחקן צעיר ומוכשר, ירין לוי בן ה-19, שזה רק עניין של זמן עד שיגיע לנבחרת ישראל, לובש את מדי בית"ר ירושלים ולא רבים יודעים שהוא גדל בכלל במחלקת הנוער של הפועל באר שבע.

"כשירין היה בן 14 וחצי, מכבי חיפה פנו אליי כי הם עקבו אחריו", מספר אביו, יניב לוי. "הלכתי ליום התרשמות והבנתי שאם הילד רוצה להצליח הוא צריך לצאת מאיזור הנוחות ולהתמודד ברמות הגבוהות. בסופו של יום, שבועיים אחרי שהגיע למכבי חיפה, הוא כבר זומן לנבחרת", אומר לוי האב. "הסיכויים שלו להפוך לשחקן בוגרים טוב במחלקת נוער כמו של מכבי חיפה גבוהים יותר", הוא קובע ומספר שבבאר שבע לא מיהרו לשחרר את הילד. "גם אליניב ברדה וגם שרון אביטן דיברו איתי, וכשלא הסכימו, נכנסנו להסגר ובסופו של דבר קיבלתי את ההחלטה הכי טובה לילד שלי. ההצלחה שלו לא הפתיעה אותי, אני יודע מה הוא שווה ומאמין בו מגיל קטן. עובדה ששלחתי אותו רחוק מהבית לתנאי פנימייה כי ידעתי שהוא יכול להתמודד. לא אגיד שלא היה לו קשה בהתחלה, אני גרתי במלון וליוויתי אותו עד שהתאקלם, ובתחילת השנה נוצרה סיטואציה שבית"ר ירושלים ואלמוג כהן פנו לגבי הילד, ואמרו שהם מאמינים בו. אלמוג אמר שיהפוך אותו למפלצת כמו שעשה עם קארצב, גנדלמן ואיתן אזולאי, והוא יצליח בבית"ר. מצאנו נוסחה שתהיה מוסכמת על שני הצדדים וירין עבר בהשאלה עם אופציה".

עד היום, לירין ולאביו יש פינה חמה בלב להפועל באר שבע. "הייתי בעלים שותף שנים בבית"ר באר שבע והיה לנו מנוי לתא הכבוד של הפועל גם באליפויות. התחברתי מאוד לקבוצה", הוא מספר. "אני רוצה שהיא תצליח. לפני שעברנו לחיפה, החלום היה להצליח בהפועל באר שבע, אבל דברים משתנים ואני קודם כל רוצה את ההצלחה של ירין. בדיעבד, ההחלטה התבררה כנכונה ואנחנו רואים מה קורה במחלקת הנוער של הפועל באר שבע. אנחנו רואים מה קורה עם הנוער היום וחבל שהם לא משקיעים ומאמינים במה שיש להם ביד. אנחנו באר-שבעים, כל המשפחה באר-שבעים, וגם היום אנחנו עוקבים אחרי הפועל ורוצים בהצלחתה. במשחק הזה, כמו שאבא שלי אמר, שיהיה תיקו וירין יבקיע".

לסיכום, קאנגווה - שלא נרכש בזמנו בגרושים ועד עכשיו הוא שחקן העונה, דן ביטון - שאחרי שנים סגר מעגל בהפועל באר שבע אחרי שזכה באליפויות מולה בצהוב, תומר יוספי - פריצת העונה שעברה שעלול לעזוב בחינם, כמו גם המקום האחרון של קבוצת הנוער וירין לוי - תגלית העונה הנוכחית, שמכבי חיפה ובית"ר ירושלים רבות עליו, הם לא סתם אוסף ש סיפורים מעניינים שהתקשורת מייצרת. הם סיפור אחד שהכותרת שלו צריכה להיות: האליפויות בבוגרים מתחילות בנוער. הרי לא תמיד בבאר שבע יפגעו בזרים כמו ונטורה וקאנגווה, וגם אלונה ברקת לא תהיה פה לנצח.