היום (חמישי) מציינים ברחבי העולם את יום המתנדב הבינלאומי. מאז 7 באוקטובר זכינו לראות את יופיו של עם ישראל, עם גלי התנדבות אדירים שעלו בכל עיר או יישוב, במטרה לסייע לחיילים שבחזית או לאלה שנשארו בעורף, בערבות הדדית שהזכירה לנו על מה אנחנו נלחמים כאן. עם זאת, יש מי שהתנדבו קצת יותר - ועוד הרבה לפני 7 באוקטובר. אחד מהם הוא מתנאל בושרי, צלם תושב באר שבע ומתנדב סדרתי.
בוא עשה לנו קצת סדר - איפה אתה מתנדב?
"אני מתנאל, בן 32, יליד באר שבע. בשבע השנים האחרונות אני בעל חברה לצילום אירועים, עם התמחות בבריתות, ומתנדב בזמני הפנוי במספר מקומות: בכבאות והצלה לישראל במרחב דרום, בדוברות המחוז וכמתנדב בוגר מבצעי. בנוסף, בסגל ההכשרות של יחידות המתנדבים בדרום. בידידים כראש צוות אזורי על מספר שכונות בעיר, ביחידת החילוץ רעם 7 כמפקד צוות מחלצים, ותכף גם ביחידת מג"ב באר שבע".
זה המון! איך המשפחה מתמודדת עם זה?
"את ההתנדבות שלי גם אשתי מכילה ביתר שאת, ונותנת את ברכתה. למרות שאני אבא מאוד מאוד מעורב וזמין תמיד לילדים ולאשתי, ואת רוב ההתנדבויות אני מבצע בזמנים שלא פוגעים לי בזמני המשפחה שלי - עדיין יש קריאות חריגות. אני יכול לצאת במהירות מהבית והילדים ושקד יודעים שיש קריאה של שריפה, תאונת דרכים קשה או חילוץ תינוק מרכב. אני יוצא רק בשביל אחת מהקריאות האלה. לכל השאר יש זמן - בבוקר כשאני לבד, או בלילה שהילדים ושקד הולכים לישון. בסוף המטרה שלי להנחיל לילדים לעשות דברים גם ללא מטרת רווח, לדעת לעזור לזולת ותמיד לחשוב על הסביבה. ואני רואה פירות של זה היום, כשהילדים בעצמם רוצים להגיע איתי לקריאות של ידידים או כבאות".
ספר איך הכל התחיל
"לפני ארבע שנים בערך נשאבתי לעולם הכיבוי בתור מתנדב ביחידת התיעוד המבצעי, בעקבות שיגור בלוני התבערה בדרום והשריפות שפרצו כתוצאה מכך. עם הזמן הרגשתי שאני רוצה לתרום יותר וניגשתי למכרז לוחמי האש, שעברתי בהצלחה, אך למרות זאת החלטתי להישאר מתנדב כדי לאפשר לעצמי להתרכז בעסק הצילום שלי שאני מאוד אוהב, וכמובן להיפתח לעולם ההתנדבות בעוד תחומים. אז עברתי קורס מתנדבים בוגרים, כדי שאוכל לקחת חלק באירועים מבצעיים יחד עם הלוחמים".
"בהמשך הכרתי את ארגון ידידים, ארגון מדהים שעוסק בחסדים 24 שעות ביממה. והכל על בסיס זמן פנוי, אין התחייבות לאף אחד, יש אפליקציה ייעודית שמתריעה על קריאה סמוכה למיקום שלך, ואם אתה רוצה, אתה פשוט הולך לעשות חסד: חילוץ תינוק מרכב נעול או קריאה פשוטה על פנצ'ר, הנעת רכב, חילוץ ממעלית, הרמת מבוגר מהרצפה, דלת טרוקה ועוד. מבחינתי הרגע הזה, שאני מסיים קריאה ושואלים אותי 'מה מגיע לך?' ואני עונה בחזרה 'רק חיוך', זה שווה הכל".
ספר על רגע אחד מרגש במיוחד שזכור לך מהפעילות ההתנדבותית
"לשמחתי יש המון רגעים מרגשים בהתנדבויות שלי. בכבאות והצלה, באחת הקריאות לחשש לחיי אדם, הגענו והיה אדם ללא הכרה בתוך הבית. להיות שם ולהעניק סיוע ראשוני, לבצע החייאה מוצלחת יחד עם מד"א, זה מדהים ותחושה עילאית. וכמובן בידידים, בכל חילוץ של תינוק מרכב נעול, כשאני פותח את הרכב ומביא את התינוק לאמא או לאבא - זה רגע מיוחד ומספק".
ובין כל ההתנדבויות הקיימות, אתה גם יוזם לעצמך התנדבות חדשה ומסקרנת במיוחד
"כן, במג"ב. זה משהו חדש שאני מתחיל עכשיו. בעיר יש כבר יחידה שקיימת כמעט שנתיים, ולאחרונה חברתי למפקד היחידה כדי ליצור גיוס גדול ומסיבי שיביא ביטחון משמעותי לעיר. זה נמצא ממש בשלבים הסופיים של התהליך, והשינוי יורגש אצל כל תושב כאן".
אפשר להניח שב-7 באוקטובר היית עמוס...
"7 באוקטובר תפס אותי בבית, בשעה 6:34 אני מתעורר לאזעקה הראשונה ומבין שמשהו לא בסדר. יורדים כולנו למקלט הבניין, ואז עוד אזעקה. כאן כבר הבנתי שזה משהו חריג, עליתי למעלה להדליק את הטלפון, וחשכו עיניי. החלפתי בגדים ולקחתי גם חולצה של הכבאות וגם של יחידת החילוץ כי באמת לא ידעתי לאיזה סוג זירה אגיע. השארתי את שקד עם הילדים כשהכל בלאגן מסביב, ויצאתי לזירה הראשונה בנחל עשן - פגיעה ישירה, ושריפה שנגמה כתוצאה מכך. תוך כדי אזעקות בלתי פוסקות, ומשם לעוד זירה קשה עם פצועה בשכונת נווה זאב. אני מגיע לזירה לבד, אין אף אחד. לא משטרות, לא אמבולנסים, לא כבאות, רק אני ועוד שני מתנדבים של איחוד הצלה. סורקים את הבניין ומחלצים אנשים, ונותנים סיוע גם לבתי קרקע סמוכים שנפגעו מההדף".
"ושוב אזעקות, ועוד נפילה ממש מעבר לכביש, ברחוב מגידו בשכונה ט'. פגיעה ברכבים ותשתיות גז. שריפה גדולה, פועלים שם, ושוב אזעקות - פגיעה ישירה בחניון, שוב בנחל עשן, עם יותר מ-15 כלי רכב בוערים. גם שם, עוזרים לשכנים לצאת, וכל זה בזמן שהרכבים לא מפסיקים לבעור. עבדנו שם כמה שעות. תוך כדי העבודה שם אני מקבל הודעה שבן הזוג של גיסתי, קצין לוחם, נורה באופקים והוא במצב קשה בבית החולים. לוחם אש מהתחנה שלי, רועי משה ז"ל, שהיה בדרכו הביתה על כביש המוות, נרצח בדם קר על גבעה ליד יכיני. נותק עמו הקשר לאחר ששלח לאשתו הודעת פרידה. היום הזה והתקופה הזאת השאירו בי חותם להמון זמן".
"מאז, בעזרת אנשים טובים, פתחנו חמ"ל אוכל ללוחמים וציוד היגיינה בסיסית לכל חייל וחיילת. הוצאנו עשרות אלפי מנות דרך מסעדת טומהוק בגב ים, הצטרפו אלינו עשרות טבחים, אורזים, משנעים, טלפנים, והקמנו חמ"ל ענק למשך כמעט חודשיים. כל יום ויום נתנו מענה לכל דרישה, וזה היה פרק מדהים בחיי, שמשאיר זיכרון מעט טוב מהשנה הזו.
מה תייעץ למי ששוקל להתחיל להתנדב?
"אני התחלתי להתנדב לפני מספר שנים, כשמושג ההתנדבות הרים גבה אצל הרבה אנשים, והמטרה שלי לשנות את זה. התנדבות זה לא מוזר, זה לא חוסר חיים, להיפך. זה אומר שיש לי המון חיים, ואני רוצה להספיק מכל דבר עוד יותר. אל תחששו, אל תהססו. זה כיף, ממלא ומספק".