כבר יותר משנה שמדינת ישראל, והנגב המערבי בפרט, נמצאים בטלטלה: 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיו הביאו עמם, בין היתר, גם קשיים ואתגרים כלכליים. אולם כעת מבקשת מועצת שער הנגב, אחת המועצות שנפגעה קשה באותה שבת ארורה, להעלות את הארנונה באזור התעשייה ספירים א' - ובכך להוסיף על הקושי הקיים על התעשיינים שכן הצליחו לשרוד את התקופה באזור.
כפי שניתן ללמוד באתר המועצה, בשנת 2024 שילמו בעלי המפעלים כ-78 שקלים למ"ר לשנה עבור "בנייני תעשייה, עיבוד תוצרת חקלאית, לרבות סככות המשמשות לאחת ממטרות אלו באזור התעשייה ספירים א'". בשנת 2025 עלה התעריף ב-5.29%, והוא יעמוד על 82 שקלים. אולם במועצה פנו למשרד הפנים עם "בקשה להעלאה חריגה להשוואת תעריפים", שאישורה משמעו התייקרות התעריף ל-122.1 שקלים למ"ר - עלייה של 48%.
"איזור התעשייה ספירים שייך למועצה אזורית שער הנגב ולשדרות", מסבירה דנה אופיר, מנהלת מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים. "בגלל שהוא בשטח של שער הנגב והוא רק צמוד לאזור תעשייה שדרות, שער הנגב גובים את הארנונה, ואת החלק היחסי מעבירים לשדרות. אבל השנה, הבקשה שלהם חריגה. הם רוצים לעלות את הארנונה ב-48%, וזה ממש משמעותי. זה לא טייס אוטומטי, או עוד 2-3% - זה יכול להגיע למאות אלפי שקלים בשנה".
במועצת שער הנגב חברים גם כמה מהקיבוצים שנפגעו הכי קשה ב-7 באוקטובר, בהם כפר עזה ונחל עוז. לדברי אופיר, "התעשייה לא הצליחה לחזור לפעילות שהייתה לפני 7 באוקטובר. יש לא מעט אנשים שאולי חזרו הביתה, אבל הם לא באמת בעבודה - הם בצל של עצמם. דווקא בשנה כזאת קשה, לבוא ולבקש עלייה כל כך משמעותית - זה יכול להיות גזירת מוות על חלק מהמפעלים".
בעלי מפעלים ששוחחו עם וואלה שבע מחזקים את טענותיה של אופיר: "השנה שהייתה פה התחילה ב-7 באוקטובר, כשמחבלים הסתובבו כאן חופשי וכבשו את האזור והרגו לנו עובדים ואנשים. זו הטראומה הכי גדולה". על הקשיים איתם הם מתמודדים עוד לפני העלאת הארנונה מספרים בעלי המפעלים: "רוב האנשים שעובדים באזור הם תושבי העוטף, שהיו מפונים. ולהחזיק מפעלים שימשיכו לעבוד בלי עובדים כי העובדים מפונים זו פגיעה כלכלית עצומה מכל כיוון שאפשר לחשוב על זה. מצד אחד, אנחנו צריכים לעבוד פה תחת אש, מצד שני העובדים חוששים לבוא לעבוד - ואף אחד לא מאשים אותם כמובן אבל המצב פה גם ככה קשה".
"דבר נוסף, יש חרמות שקטים. יש לקוחות שלא קונים יותר מישראל מכל מיני סיבות: אנטישמיות, חלקם מפחדים שזה אזור שאי אפשר לסמוך עליו - 'נזמין סחורה ולא נקבל אותה', או 'יש סכסוך ואנחנו לא רוצים להתערב ולקחת צד באמצעות קנייה מכם'. ואנחנו המפעלים צריכים לג'נגל בין לבין. העזרה שהייתה בהתחלה, תמיכה במענקים לעובדים, הסתיימה לפני הרבה זמן. אנחנו לבד. אז פתאום באים ורוצים לעשות תוספת של כמעט 50%? לא נשמע דבר כזה, זאת שערוריה".
בתגובה לבקשת המועצה, פנתה התאחדות התעשיינים לשר הפנים משה ארבל, בקריאה לדחות את הבקשה. "מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בפיתוח ועידוד התעשייה הישראלית, לאחר שהשכילה להכיר ביתרונות הקמתם של מפעלים ובתרומתם המשמעותית לכלכלה", כתב ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים בישראל. "צעדים אלו, בנוסף לתשלומים המוזרמים לקופת המועצה (כמו: אגרות רישוי עסקים, אגרות שילוט, אגרות פינוי אשפה ועוד), עלולים להביא מפעלים רבים, שכיום קורסים תחת נטל הארנונה, אל סף סגירה".
נשיא ההתאחדות אף הוסיף כי הבקשה להעלאה החריגה "לא עומדת בדרישות החוק, שכן לא פורסמו דברי הסבר באתר המועצה כנדרש. בנוסף, שיעור ההעלאה המבוקש חורג באופן משמעותי מההנחיות של משרד הפנים". "חובתה המוסרית והלאומית של מדינת ישראל הינה להעצים ולבצר את חוסנו של אזור הנגב המערבי, אשר ספג את הפגיעה המשמעותית ביותר במערכה הנוכחית", סיכם ד"ר תומר במכתבו, "בהיעדר הגנה על המרקם העסקי באזור זה, ובלא התערבות נחושה מצד השר למניעת פגיעה כלכלית בתושבי האזור ובעסקיו, תימנע התאוששותו של חבל ארץ זה ותיפגע יכולת שיקומו".
ממועצה אזורית שער הנגב נמסר בתגובה: "משרד הפנים הוא הגורם הקובע את גובה הארנונה, ועל פי החוק, למועצה אין כל אפשרות לשינוי התעריף. מכיוון ששער הנגב מצויה בעת מלחמה ותושבי הרשות מפונים, החלטת משרד הפנים היא שלא לשנות את התעריף בשלב הזה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מועצה אזורית שער הנגב הגישה בקשה לאישור חריג בארנונה ובקשתה נמצאת בימים אלה בבדיקה בהתאם לקריטריונים שנקבעו".