בשבוע שעבר פרץ תושב חורה בן 22 לתחנת הכיבוי שביישוב בניסיון לגנוב כלי פריצה הידראוליים יקרי ערך שנועדו במקור להצלת חיי התושבים. האיש נתפס על ידי אחד הכבאים בתחנה וכתב אישום הוגש נגדו, אך בשני מקרים קודמים של פריצה לתחנה - דווקא כן התמזל מזלם של הפורצים. פריצות אלו מצטרפות לרשימה של אירועים שממררים את חייהם של לוחמי האש המוצבים בתחנה, כפי שמספר מוטי (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), לוחם מתחנת באר שבע, שתחנת חורה נמצאת תחת סמכותה.
"בתחנת חורה אין עובדים קבועים", הוא מסביר בשיחה עם וואלה שבע, "לוחמי אש מבאר שבע עובדים במצפה רמון ובחורה וברהט, אין שם צוות שקבוע עובד בתחנה. בערך כל חודש מתחלפים עובדים". הוא מתאר את שאירע בתחנה ביום רביעי שעבר: "הם באו, קפצו מעל הגדר ונכנסו לתחנה. הכבאיות נמצאות בתוך סככות סגורות, אז שברו חלון ונכנסו דרכו לתוך הסככות. זה היה בסביבות 3:00, הכבאים נמצאים בכוננות, אבל יש איזשהו זמן מנוחה החל מ-23:00 ואפשר ללכת לישון. אחד הכבאים, שהיה חמוש, ישן ושמע את הרעש של הפריצה. הוא הסתכל במצלמות וראה שיש אנשים בתוך הסככה, והבין שמדובר בפורץ. כבאי נוסף ששמע את הרעש יצא איתו החוצה, הם קפצו על הפורץ עם האקדח והכניסו אותו לתוך התחנה, כששניים או שלושה שהמתינו בחוץ איימו להיכנס לתחנה ולחלץ אותו וכמעט התפתח שם ריב, אבל בסופו של דבר הם ברחו משם כי הם ראו שהכבאי חמוש. המשטרה הגיעה אחרי 10-15 דקות, והם לקחו את הבן אדם לחקירה".
מהמשטרה התייחסו לאירוע הפריצה ואמרו כי "עם קבלת הדיווח על הפריצה, כוחות משטרה של תחנת העיירות הגיעו למקום וביחד עם לוחמי האש עצרו את אחד החשודים במקום. בסיומה של החקירה הוגש נגדו כתב אישום על ידי שלוחת תביעות נגב ובקשת המשך מעצר עד לתום ההליכים". מפקד תחנת העיירות סנ"צ ארקדי שוסטר התייחס לאירוע ואמר כי "מדובר באירוע חמור בו מספר פורצים ניסו לגנוב ציוד מציל חיים מתוך מתקן כב"ה. כוחות המשטרה של התחנה הגיבו מהר ועצרו ביחד עם לוחמי האש את אחד החשודים במקום. הפעילות המהירה הובילה לסגירת מעגל והגשת כתב אישום חמור עם בקשה להמשך מעצרו".
מפקד תחנת הכיבוי של באר שבע פנה לאחר הפריצה לתושבי חורה, ובסרטון שהופץ ברשתות החברתיות אמר: "לצערי הלילה חווינו אירוע לא נעים, אירוע של פריצה לתחנה וניסיון של גניבת ציוד, אירוע לשמחתי הפעם לא הצליח, ובעקבות עירנות ודריכות שלנו גם נתפס החשוד והוא עצור במשטרה. לפני מספר חודשים היה אירוע נוסף, שם לצערי לא הצלחנו לתפוס את הפורצים ונגנב ציוד יקר ערך שהתפקיד שלו להציל חיים. חשוב להבין שכשאין לנו את הציוד הזה, אנחנו לא יכולים להציל חיים. התחנה והכבאים נמצאים פה כדי לשמור עליכם, כדי להציל חיים, כדי להגיע כמה שיותר מהר כל פעם שאתם תצטרכו אותנו".
כפי שמספר גם מוטי, בעבר כן השיגו הפורצים את מטרתם. "גנבו ציוד, ציוד ששווה הרבה מאוד כסף, שמשמש אותנו להציל חיים, ובסופו של דבר הם משתמשים בו כדי לבצע גניבות או פריצות. הכלים האלה מאוד יקרים ומאוד יעילים לפורצים".
"מאירוע של גניבת ציוד יכולנו להגיע להלוויות של שלושה כבאים"
עם זאת, מדגיש מוטי, הפריצות לתחנה הן רק ביטוי אחד למערכת היחסים הבעייתית של לוחמי האש עם התושבים. "הבעייתיות בכל הנושא הזה, זה שהתחנה בחורה נמצאת בלב היישוב. יש שם ירי על בסיס יומיומי, ירי בלתי פוסק, גם של נשקים אוטומטיים. לפני כמה זמן מצאו שלושה קליעים בתחנה - ירי שלא היה מכוון ספציפית לתחנה, אבל כנראה שהוא זלג לתוך התחנה. יש לנו הרבה מקרים שאנחנו באים לאירוע, ותושבים זורקים עלינו אבנים". על הפריצה בשבוע שעבר הוא אומר בכאב: "זה מצב שהוא הזוי, כי האירוע הזה יכול היה להתפתח לקרב יריות מטורף כי התושבים חמושים, ומאירוע של גניבת ציוד פשוט היינו יכולים להגיע להלוויות של שלושה כבאים".
"זה מתסכל, כי המטרה שלנו היא להציל חיים, ובסופו של דבר אנחנו נלחמים על החיים שלנו. אנחנו לא בעזה, אנחנו בשטחי ישראל, באים לעבוד ולעזור לאוכלוסייה. תחנת חורה היא תחנה שחולשת על כמה יישובים נוספים, כמו מיתר, כרמית, לקייה, אבו כף, מולדה, כל הכבישים מסביב, שומריה, סנסנה - ועיקר העבודה שלנו מתמקדת בסוף בהתעסקות מול אוכלוסייה בתחנה שאין בה יותר מדי אירועים גם, בתוך חורה. רוב האירועים שלנו הם מחוץ לחורה".
חושב שאולי התחנה הוקמה שם משיקולים לא ענייניים?
"אמת. התחנה הייתה אמורה להיות ממוקמת בצומת שוקת, ליד תחנת העיירות של המשטרה. איך זה נעשה בסופו של דבר והגיע לתוך חורה? אני באמת לא יודע להגיד לך. אבל זה היה בתקופה של הנציב הקודם. החלטה בעיניי הזויה, למקם את התחנה שם - זה גם מעכב אותנו ביציאה לאירועים בגזרות אחרות, כי עד שאני יוצא מחורה לוקח לי 7-8 דקות".
מוטי מספר שהרבה כבאים אומרים שהם חוששים לעבוד בתחנה של חורה. "יש לנו כל כך הרבה בעיות בכיבוי מעבר לדבר הזה, אז זה פסיק מהרשימה - אבל זה פסיק שהוא מאוד משמעותי. נניח מבחינה ביטוחית, אני לא יודע אם אני בכלל מבוטח באירוע כזה, כי את הביטוחים אני משלם מהכיס שלי. אנחנו ככבאים משלמים עצמאית על הביטוח".
אז איך זה שאנשים ממשיכים לבוא לעבוד כלוחמי אש?
"בשנים האחרונות יש מגמת ירידה משמעותית בגיוס לכיבוי אש - אם לפני 10-12 שנה היו לך עשרת אלפים מועמדים לקורס כבאים, היום יש לך 2,000 במקרה הטוב. גם מבחינת שכר זה לא השכר הכי נוצץ, וזה ממש לא עבודה של שש-בש ושקשוקה כמו שמתארים כל הזמן, שכבאים יושבים ולא עושים כלום. העבודה היא עבודה קשה, אתה נחשף גם להרבה מראות מאוד קשים, אבל בסופו של דבר יש כאלה שזה מתאים להם ויש כאלה שלא. זו תחושת שליחות מטורפת, זה כמו שתשאל אותי למה לעשות מילואים. אנחנו בעבודה שמצילה חיים, יש לנו תחושת סיפוק מטורפת מהעבודה. יש הרבה גועל נפש מסביב, יש הרבה התנהלות לא תקינה ולא נכונה, אבל בסופו של דבר - שמע, זו עבודה עם סיפוק".