הנשים מהדרום שמשנות את פני התעשייה הישראלית

הנשים מהדרום שמשנות את פני התעשייה הישראלית: בערב היה מקובל שתפקידים מסוימים בתעשייה היו נחלתם של גברים בלבד, אולם כיום, תפקידים אלו מאויישים ע"י נשים שמובילות את התעשייה קדימה במקצועיות רבה. מי שפועלים לקידום הנושא ואיוש משרות רבות בתעשייה ע"י נשים הם התאחדות התעשיינים במרחב דרום, כחלק מהתפיסה שגיוון מגדרי תורם להצלחת המפעלים ולשיפור התפוקה.

מי שלוקחת חלק במהפכה ומציגה את הכוח הנשי בתעשייה היא שרית מריאנו בת 36 מנתיבות, מנהלת מתקן במפעל ליקורד בע"מ. מנהלת מתקני יצור, אחראית על הובלה וניהול צוות מורכב העוסק בתהליכי היצור השונים בחברה. יחד עם הצוות שלה היא עוקבת באופן רציף אחר המדדים השונים בעבודה, כגון: בטיחות, איכות, ניצולות, עלויות, תפוקה ולוחות הזמנים הדרושים. ניהול והובלה של צוות מהנדסים וטכנולוגיים. בין תפקידיה, שרית אחראית על תפעול הציוד במתקן באופן הבטוח והנכון. תיאום מול ממשקים שונים והכנסת מוצרים חדשים לקווי היצור, תוך שמירה על רמת האיכות והבטיחות הנדרשת, תפקיד מאוד מגוון ועשיר בעשייה.


איך הגעת לתפקיד?
"במסגרת השכלתי כמהנדסת כימיה, בחרתי בתחילת דרכי לעסוק בתפקידי הבטחת איכות בתעשיית הכימיה והתרופות. לתפקיד הנוכחי - מנהלת מתקן בליקורד, צמחתי מתוך הארגון בו אני עובדת כחמש שנים. הראייה שלי לניהול חיים בריאים מחשבתית היא הסתכלות קדימה ושאיפה מתמדת לשיפור לאורך כל הדרך. חיפשתי התפתחות מקצועית ואישית תוך קבלת משימות בהיקפים גדולים יותר עם אחריות גדולה יותר, תוך דגש בפיתוח התפקיד והובלתו בצורה הטובה ביותר. אין הרבה נשים בתפקיד הזה בתעשייה, לכן מיד עם קבלת התפקיד, הרגשתי צורך ומחויבות להוות דוגמא לנשים נוספות הבוחרות במסלולי ניהול טכנולוגיים".

ספרי על העניין שלך בתחום הייצור בתעשייה והאם את חושבת שמערך היצור של מפעלים כיום וסביבת העבודה אכן השתנו?
"מחלקות התפעול והיצור טומנות בחובן עשייה מאתגרת, מגוונת ועשירה בפעילות המקדמת באופן ישיר את מטרות החברה. רציתי להביא את עצמי לקדמת העשייה בחברה. מדובר בתפקיד בסביבת לחץ, תפקיד אינטנסיבי הדורש תשומת לב ויכולות תגובה מהירות לאתגרים המתפתחים באופן יום-יומי. האתגר ושיתוף הפעולה עם המחלקות השונות בחברה עניין אותי. מדובר בתפקיד חוצה ארגון עם יכולת השפעה גבוהה. התפקיד דורש תחקיר, שיפור ויעילות מתמדת. פעילות המאפשרת לי לבטא ולהציג את היכולות והביצועים שלי. בנוגע לסביבת העבודה, ליקורד מצטיינת בשלושה ההיבטים: גיוון מגדרי, תנאי העסקה מוצלחים וטכנולוגיה שתמיד שואפת להתפתחות".

האם גם כיום את נתקלת בתגובות מופתעות לנוכח בחירת המקצוע? "כאישה, אכן נתקלתי בביקורת מרומזת דווקא מחברים מהחוגים השונים בחיי. מספר אנשים שהרימו גבה ושאלו אותי האם קיימת בי המסוגלות לביצוע התפקיד דווקא ממקום היותי אישה". ומה ענית להם "הסברתי שכמו בכל תחום בחיים, גם קריירה היא תלוית אופי ולא תלוית מגדר. אם יש את הרצון והכישורים, אישה יכולה לעשות הכל!".

ספרי על מקרה משמעותי בקריירה החלטה חשובה שאת חושבת שהביאה אותך לאן שאת היום:
"בחברה קודמת בה עבדתי, הוצע לי קידום בתפקיד, כמובן ששמחתי שהביצועים שלי הובילו את המנהלים למחשבה על קידום ופיתוח ואחרי מספר ראיונות עם אנשי מפתח, נמסר לי כי התפקיד שלי. כשהגענו לדבר על תנאי ההעסקה, הבנתי שהקידום הוא חד צדדי. כלומר, הדרישות ממני גדלו וגדלו והתנאים נותרו כפי שהיו. אני זוכרת שכבר באותו רגע הבנתי והחלטתי שאני מאמינה בעצמי ושאין שום סיבה שאתפשר. לדעתי, כל אחת צריכה להאמין בעצמה, ביכולות שלה ובתרומה הייחודית שלה למקום העבודה. ברגע שאת 100% אין שום סיבה להתפשר על פחות".

את חושבת שהתעשייה כפי שהיא היום יותר פתוחה לשינויים ולהבנה ששילוב נשים בכל תפקיד יכול בעיקר לחזק?
"התעשייה הכימית מהווה מקור גאווה חשוב לתושבים ולמדינה. מדובר במנוע צמיחה משמעותי לכלכלת המדינה. שילוב הנשים בתעשייה הוא נושא חשוב, נשים חושבות שונה מגברים וזו עובדה מוגמרת. נוכחות גבוהה של נשים תוביל לגיוון רעיונות, מחשבות ופתרון אתגרים בדרכים נוספות מהמקובל. אצלנו בליקורד גאים באחוז הגבוה של הנשים המועסקות, תוך כדי מתן אפשרות לגמישות בשעות העבודה, פיתוח אישי וניהולי. בצוות האישי שלי יש נוכחות גבוהה של נשים שאוכל לומר בפה מלא שהן מקור גאווה למפעל כולו: שתי מהנדסות תהליך ושתי אחריות תפ"י. בנוסף, יש לנו מעל 50% נשים מנהלות בחברה גם בדרגים הבכירים, ובראש החברה עומדת מנכ"לית. סביבת העבודה מאפשרת לי ולכל אחת לבוא לידי ביטוי, לממש את היכולות שלי, לעמוד באתגרים, נותנת מענה לכל מה שחשוב לי בקריירה ומבחינתי השמיים הם הגבול".

כשאת בוחנת את העשייה שלך אחרי כל מה שקרה בשנה האחרונה, מה את חושבת השתנה אחרי ה-7 באוקטובר?
"אירועי השביעי באוקטובר יירשמו בהיסטוריה של מדינת ישראל כחוויה קשה ומזעזעת. המראות הקשים אליהן נחשפנו היו אכזריים וקיצוניים שיחקקו בזיכרוננו לעד. החוויה האישית שלי כתושבת העוטף המורחב היא חוויה לא נעימה בלשון המעטה שערערה את היציבות שלי ושל משפחתי. המפעלים בדרום והמפעל בו אני עובדת, אפשרו המשך עשייה ששמרה עלינו בזמנים קשים אלו. החלטה זו תרמה רבות לחוזק הקהילה וליציבות בחיי העובדים הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הפסיכולוגי תוך כדי אמירה בריש גלי שהתשובה שלנו למעשים הנוראים היא שאנו כאן כדי להישאר ולא הולכים לאף מקום. הדרום הוא שלנו, התושבים חזקים וקיימת רוח גבית חזקה לכוחות הביטחון להילחם על הדרום ולשמר את העשייה המסחרית הקיימת באזור".

אישה נוספת שנמצאת בתפקיד ניהולי ומצעידה את התעשייה קדימה היא רחל בן סימון בת 38, מבאר שבע, כיום מנהלת מחלקות ציפוי ותעופתי בחברת קינג מסבי מנוע והיא מספרת על שגרת היום שלה בתפקיד: "במסגרת התפקיד אני מנהלת 3 מחלקות יצרניות. התפקיד כולל ניהול מקצועי והנדסי של התהליכים השונים במחלקות וניהול מקצועי ובינאישי של כלל עובדי הייצור בשתי המחלקות. תפקיד מאוד דינמי, כך שכל יום נראה אחרת. מטרת העל שלי היא לדאוג לתפקוד שוטף של המחלקות על מנת לעמוד בכלל היעדים שהוגדרו. יום עבודה שגרתי יכלול בקרה על כלל התהליך החל משלב חומרי גלם, מתן מענה לבעיות שונות בתהליך הייצור, קביעת סדרי עדיפויות בהתאם לדרישות משתנות, תקשורת מרובת ממשקים לקידום תהליכי שיפור והתייעלות".

איך הגעת לתפקיד?
"התפקידים הראשונים שלי בתעשייה היו בתחום הנדסת תהליך במפעלים אחרים. כשהגעתי לקינג קיבלתי את התפקיד הניהול הראשון שלי. בתחילת הדרך ניהלתי מחלקה אחת והיום לאחר 5 שנים בחברה אני מנהלת שלוש מחלקות. תפקידי ניהול ייצור הם מאוד תובעניים ולכן אני חושבת שאין הרבה נשים בתפקידים דומים".

ספרי על הבחירה שלך בתפקיד, האם את חושבת שיש שינוי בקבלת נשים לתפקידים דומים בתעשייה?
"בחרתי לעבוד בזה כי זה עולם מאוד דינאמי ומעניין. כל יום שונה מהאחר, כל יום מתחיל ומסתיים אחרת, אף פעם לא משעמם, אני כל הזמן בלמידה והתפתחות. אני חושבת שקיים שינוי בתעשייה של ימנו לעומת העבר כמובן בפן הטכנולוגי אבל גם בפן התודעתי בחברה, היום יש יותר הבנה שנשים יכולות לעבוד ברוב התפקידים, חלק נכבד העובדים תחתי הן נשים שמבצעות בין השאר תפקידים זהים לגברים במחלקה".

קורה שאת נתקלת בביקורת או תגובות מופתעות בעקבות הבחירה שלך במקצוע?
"אני נתקלת בביקורת כל הזמן אומנם לרוב לא גלויה, אבל בהתנהלות הדברים לרוב מסתכלים שונה כי את אישה במיוחד כשאת יושבת בחדר מלא גברים. תחושה שכזו שמסתכלים עליך כעל יותר רגיש גם במידה וההתנהלות היא אותו דבר".

ספרי על החלטה חשובה שאת חושבת שהביאה אותך לאן שאת היום:
"לאורך הקריירה היו המון אירועים קטנים שיצרו אצלי את הרצון להתקדם וליצור איזה שינוי קטן. למרות השינוי שנעשה בשנים האחרונות בחברה הישראלית ובעולם בכלל, עדיין, כאישה בתעשייה גברית, ישנה תחושה שמצפים ממך "להישבר", אני חושבת שדווקא זה הצית בי את הדחף והייצר להתפתח בתעשייה ולא לעצור לרגע".

את חושבת שכיום יש יותר הבנה ונכונות לשלב נשים במגוון תפקידים בתעשייה?
"אני חושבת שכן, ושיש לזה חשיבות רבה, נשים יכולות להביא איתן יכולות וכישורים מגוונים. בחברה שלי ספציפית מאוד דוחפים נשים להתקדם".

במבט על השנה האחרונה בעשייה שלך, מה השתנה מאז ה-7 באוקטובר?
"אחד מהשינויים שהורגשו באופן המיידי והייתה לכך גם השפעה מתמשכת היה נושא כוח אדם. עובדים רבים גויסו למילואים זה הצריך מאיתנו למצוא פתרונות ולעבוד קשה יותר מהרגיל. התעשייה מהווה מנוע צמיחה כלכלי למשק שלנו, העובדה שקינג כחברה יצרנית יצואנית הצליחה למרות האתגרים בדרך לשמר על המשכיות עסקית, הינה תרומה משמעותית לאיתנות המדינה. לאורך כל תקופת המלחמה החברה פעלה וממשיכה לפעול במגוון פרויקטים שונים על מנת לחזק את הקהילה באזור: סיוע למפונים ולילדי עוטף, יום כייף למשפחות מילואימניקים, תמיכה בעסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, פרויקט הנצחה בנובה ועוד".

מנהלת נוספת שלוקחת חלק בשינוי המתרחש בתעשייה היא חן לייב בת 26 מבאר שבע, מנהלת ייצור בתבליני מימון. שמספרת על שגרת העבודה שלה: "אני מתכננת תכנית יומית שדואגת למלא את המשמרת הנוכחית ואת הבאה אחריה. תכנון התכנית כולל הכנסת כלל חומרי הגלם, הציוד הנדרש פקודות העבודה והמטלות הנדרשות מהעובדים שלי. בשוטף שלי במהלך כל המשמרת אני דואגת להסתובב ברצפת הייצור, נותנת מענה לעובדים, דואגת לפתרון תקלות ועובדת אל מול מספר ממשקים שונים. ביצעתי מספר תפקידים בחברה, התחלתי את דרכי כעובדת פס ייצור כשנה, ביצעתי את תפקידי בהצלחה מרובה ולכן קודמתי לתפקיד רכזת ייצור. התפקיד דרש ממני אחריות, עמידה בלחצים, מתן מענה למספר רב של גורמים ועבודת צוות משולבת אל מול רצפת הייצור והמחשוב. לאחר כשנה קודמתי למנהלת ייצור. על פניו נראה שאין הרבה נשים שמתפקדות בתפקיד בו אני נמצאת ובמפעל בו אני נמצאת אני הראשונה והיחידה".

ספרי על הבחירה לעבוד בתחום, האם את חושבת שסביבת העבודה בתעשייה אכן השתנתה בחלוף השנים?
"תמיד משכה אותי ההבנה של איך דברים נוצרים, מהחומר הגולמי ועד למוצר המוגמר. תחום הייצור מאפשר לי לראות את התוצאות של העבודה שלי באופן ממשי ומרגש, בנוסף, אני אוהבת סביבות עבודה דינמיות ומאתגרות. בתעשייה תמיד יש אתגרים חדשים, טכנולוגיות מתפתחות, וצורך מתמיד לשפר תהליכים. זה שומר על העבודה מעניינת ומאתגרת. גם לימודי התואר שלי, בהנדסת תעשייה וניהול, בשילוב עם הניסיון המעשי שלי בתעשייה, מאפשר לי לשלב בין ידע תיאורטי ליכולת ליישם אותו בפועל. זה מאפשר לי לפתור בעיות בצורה יצירתית ויעילה. השינוי המשמעותי ביותר הוא ההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות כמו רובוטיקה, אוטומציה, ובינה מלאכותית. זה משנה את אופי העבודה, מחייב אותנו להתעדכן כל הזמן וללמוד כישורים חדשים. מצד שני, זה גם פותח דלתות להתקדמות והגדלת היעילות. בעבר, רוב העובדים במפעלים היו גברים. היום רואים יותר ויותר נשים בתפקידים שונים, כולל בתפקידים ניהוליים. הגיוון הזה מביא איתו מגוון של רעיונות ופרספקטיבות, ומשפר את תהליכי קבלת ההחלטות. נשים חייבות להיות משולבות ויש להן מקום בכל תפקידי המפתח".

האם גם בימים אלו את נתקלת בתגובות מופתעות לאור הבחירה שלך במקצוע? "בראשית דרכי, אכן נתקלתי בחשדנות מסוימת מצד חלק מהעובדים, בעיקר הגברים הוותיקים יותר. הבנתי שרק עבודה קשה ומקצועית תוכל לשנות את התפיסה הזו. התמקדתי בהכנה מעמיקה לתפקיד, בלמידה מתמדת, ובבניית מערכות יחסים טובות עם כל העובדים. עם הזמן, כשראו את התוצאות והמנהיגות שלי, החשדנות התחלפה בהערכה וכבוד. כאישה, הבאתי איתי פרספקטיבה שונה לתפקיד. למדתי לנצל את היכולות שלי, כמו יכולת הקשבה, אמפתיה, ויכולת ליצור קשרים בין-אישיים חזקים. הוכחתי שהמגוון בכוח העבודה הוא יתרון, ולא חיסרון. קיבלתי תמיכה רבה מהמנהלים שלי, מהעובדים שלי, ומהמשפחה שלי. התמיכה הזו הייתה חשובה מאוד עבורי, ועזרה לי להתמודד עם האתגרים. גם סיפורים ודוגמאות של נשים חזקות בתעשייה ובכלל בתפקידים שונים בחברה סיפקו לי השראה ותמיכה".

ספרי על החלטה חשובה שאת חושבת שהביאה אותך לאן שאת היום:
"אני זוכרת את עצמי בתור עובדת פס ייצור יושבת ומחכה למנהל שלי שיבוא ויוציא לי מדבקות להשלמת המוצר שאני אורזת ותהיתי לעצמי למה שאני לא אלמד לעשות את זה לבד? הגדלתי ראש והתחלתי להיחשף ולדרוש מהסביבה ללמד אותי יותר ויותר. מצאתי את עצמי לומדת את המערכת לעומק, ותמיד התעקשתי לדעת יותר. הסקרנות שלי והרצון שלי לשאוף קדימה ולהיחשף לדברים חדשים הביאו אותי למקום בו אני נמצאת היום מקום שהוא ללא ספק לא האחרון ברשימת היעדים שלי".

את חושבת שכיום יש יותר הבנה שכדאי לשלב נשים במגוון תפקידים בתעשייה?
"אני אזכיר את הקידום הענק שעשיתי בחברה בה אני נמצאת בזכות התמיכה שקיבלתי מהסובבים אותי שנתנה לי להוכיח שנשים הן כוח אחר אף על פי שאני האישה הראשונה בתפקיד, כוח שמביא אנרגיות שונות ומגוונות. אני חושבת שנשים מעניקות נקודות מבט שונות ואחרות מבדרך כלל ומציעות רעיונות יצירתיים ושונים. לנשים יש תפיסת מוסר של "דאגה לאחר". הן רואות לא רק את מסלול ההתקדמות שלהן כחשוב, אלא גם את זה של האחרים בסביבתן מה שלדעתי בונה צוות נכון וחזק! שילוב נשים בתעשייה הוא צעד חשוב לקראת שוויון מגדרי שילוב נשים בתעשייה מגדיל את מאגר כוח העבודה הזמין מה שמוביל לצמיחה כלכלית. בראיונות עבודה מגיעות נשים לתפקידי אורזות במחלקה ודאגתי בהרבה מקרים לקדם ולדחוף אותן למעלה יותר, להפעיל מכונות יחד עם גברים במחלקה ולהוכיח שכוח נשי הוא נכון ומתאים! בכך אני מייצרת סביבת עבודה מכילה ומכבדת שבה כל העובדים ללא קשר למגדר יכולים להצליח".

ואם רגע נסתכל על העשייה שלך בהקשר של השנה האחרונה, מה השתנה אחרי ה-7 באוקטובר?
"אני חושבת שאחרי ה-7 באוקטובר הפכנו למלוכדים יותר, אנחנו מעריכים יותר את המקום בו אנחנו נמצאים ומבינים יותר את החשיבות של מה שאנחנו עושים. אני יכולה להגיד שהרבה מקומות בתעשייה עשו מעל ומעבר על מנת לספק את מירב המוצרים לקהל הלקוחות ולעבוד תחת לחץ וחוסר מטורף בחומרים שבסיסם מיובא מחו"ל דבר אשר העמיד אותנו אל מול אתגר לא פשוט. הציבור שרואה את התעשייה ממשיכה לתפקד ולספק את המוצרים על הצד הטוב ביותר לנגד כל הקשיים מלכד ומחזק אותו יותר!".