החודש מציינים את חודש המודעות לסרטן השד. לרגל המאורע, מסבירה ד"ר אודית גיבור, כירורגית שד במכבי שירותי בריאות מחוז הדרום, אילו בדיקות צריך לבצע בכל גיל, האם יש נשים שלא יכולות להיבדק במכשירים מסוימים, מהן דרכי הטיפול, אילו שאלות חייבת כל מאובחנת לשאול עוד לפני שהחלה טיפולים ומהם אחוזי ההחלמה במקרים של גילוי מוקדם. כמו כן - מה הסיכון של גברים לחלות?
"אחוזי ההחלמה מסרטן שד תלויים לרוב בשלב בו נתגלתה המחלה", מסבירה ד"ר גיבור. "ככל שהמחלה תתגלה בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה עולים. למשל סיכויי ההחלמה של אישה מסרטן שד בשלב הראשוני של המחלה הוא מעל 90%, אך אם המחלה תתגלה בשלב מתקדם יותר, למשל במקרים של פיזור של תאי הסרטן לבלוטות הלימפה בבית השחי, סיכוי ההחלמה יורדים. מכאן נובעת החשיבות של גילוי מוקדם של סרטן השד והצורך בבדיקות שגרתיות".
איך עובד פרוטוקול הטיפול, איך מבצעים את ההתאמה הספציפית לכל אחת?
"הטיפול בסרטן שד מתחלק באופן כללי לשלושה: ניתוח, הקרנות וטיפול אונקולוגי (למשל טיפול ביולוגי או כימותרפי). לא תמיד בסדר הזה, ולא תמיד יש צורך בכל אחד מסוגי הטיפול. מאחר שקיימים מספר סוגים של סרטן שד, קיימים פרוטוקולים שונים לטיפול בסרטן השד, כאשר כל אחר מהם מכוון לסוג הסרטן ושלב גילוי המחלה. כאשר אישה מאובחנת בסרטן שד, אופן הטיפול נקבע בדרך כלל על פי מספר פרמטרים, כגון שלב המחלה, סוג המחלה, מאפייני האישה וכו'. בד"כ קיים צוות המורכב ממספר רופאים, אחיות, עו"ס, אשר עוברים על הנתונים באופן פרטני, והטיפול מותאם ונתפר לצורכי המטופלת על פי המאפיינים המתוארים".
מה השאלות הכי חשובות שצריכה לשאול אישה שאובחנה?
"אישה שקיבלה אבחנה של סרטן שד צריכה קודם כל להבין שיש מערך שלם (במערכת הבריאות הציבורית ומחוצה לה) שתפקידו לתמוך בה. מדובר על רופאים, אחיות, עו"סים, פקידות רפואיות וכו'. חשובה מאוד גם התמיכה של אנשים קרובים - בני משפחה, חברים. אצל רוב הנשים, מדובר על תהליך לא קל מבחינה גופנית, אך בעיקר נפשית. חשוב להגיע לשיחה עם הרופאים המטפלים, כירורג ואונקולוג, כשאת מלווה בבני משפחה או חברים לצורך "אוזן נוספת" ולתמיכה. חשוב לשאול את הרופא המטפל על התהליך הטיפולי הצפוי, מה הצפי לזמן הטיפול, החלמה מהטיפולים הצפויים. לגבי ניתוח, מומלץ לשאול את הכירורג המנתח על הניתוח עצמו, למה לצפות לאחר הניתוח, סיבוכים אפשריים, פיזיותרפיה לאחר ניתוח. את האונקולוג כדאי לשאול על סוג הטיפולים, אורך הטיפול ותופעות לוואי אפשריות. כדאי לברר את הזכויות המגיעות לך במהלך הטיפולים ולאחריהם ולדאוג למיצוי הזכויות".
האם קורה שתוך כדי טיפולים נדרשים לשנות כיוון? אם כן, מדוע ואיך זה מתבצע?
"שינוי בטיפול יכול לקרות בכל אחד מהשלבים לאחר אבחון המחלה. למשל ברוב המקרים, הטיפול הניתוחי לסרטן שד הוא כריתת שד חלקית (למפקטומיה), הכוללת גם הסרה של בלוטת לימפה מבית השחי, מאחר שברצוננו להבין שהסרטן לא התפשט מעבר לגבולות השד. במידה שלא נמצא סרטן בבלוטה, האישה תמשיך לטיפול הבא, אך במידה שנמצא סרטן בבלוטת הלימפה בבית השחי לפעמים יהיה צורך בניתוח נוסף להוצאת בלוטות נוספות מבית השחי, או בטיפול קרינתי גם לאיזור בית השחי. דוגמה נוספת היא שינוי בפרוטוקול הטיפול האונקולוגי כאשר אין תגובה טובה לטיפולים. החלטות על שינוי בטיפולים או בסדר הטיפולים מתבצעות על ידי הצוות המטפל".
מרגע ההחלמה, האם יש צורך לשוב לבדיקות בתדירות שונה מכל אישה אחרת?
"באופן כללי, המעקבים של אישה לאחר החלמה מסרטן שד כוללים בדיקת כירורג שד, לרוב הרופא שביצע את הניתוח, אחת ל-6 חודשים, וממוגרפיה אחת לשנה. במקרים רבים יש צורך בביצוע US בנוסף לממוגרפיה, ולעיתים גם MRI שד (תלוי במספר גורמים כגון הסטטוס הגנטי וסוג הגידול). בנוסף, על האישה להיות במעקב אונקולוג בתדירות משתנה (כל 3-6 חודשים ב-3 שנים הראשונות לאחר הטיפול האחרון, וכל 6-12 חודשים בשנים שלאחר מכן) לאורך זמן לאחר החלמה".
מאיזה גיל כדאי להתחיל להיבדק?
"השאלה מתי להתחיל להיבדק תלויה במספר גורמים, אך בעיקר תלויה בסיכון האישה לחלות בסרטן שד. לנשים המוגדרות בסיכון רגיל (~13%) לחלות בסרטן שד ההמלצה היא להתחיל להיבדק מגיל 30 אחת לשנה. בנוסף לבדיקה הידנית הגיל המומלץ בישראל לביצוע ממוגרפיה הוא 50, בתדירות של אחת לשנתיים, כאשר ניתן להתחיל לבצע ממוגרפיה מגיל 45 במימון ציבורי לאחר דיון עם הכירורג המטפל. התדירות, גיל הבדיקה וסוג הבדיקות יכול להשתנות בהתאם לסיכון של האישה לחלות בסרטן השד, ומושפע מהנתונים כגון היסטוריה משפחתית מקרבה ראשונה, נשאות גנטית, צפיפות השד, ממצאים בשד וכו'".
אילו בדיקות יש לעשות בכל גיל?
"למרות שרוב האיגודים המקצועיים הסירו את ההנחיה לבדיקת שד ידנית על ידי האישה, כדאי לאישה להכיר את גופה ולבצע בדיקה עצמית באופן שגרתי ובכך לעלות את הסיכוי לגילוי מוקדם של סרטן שד. צריך להבין, השד ומרקם השד משתנים כמעט כל חודש ובמהלך החיים, אך כאשר בודקים באופן שגרתי את השד בזמנים קבועים, ניתן יהיה למשש גוש ולהבחין שינויים בעור או בפטמה במקרים רבים. בכל מקרה של ספק, לא להסס, ולפנות להמשך בירור אצל הרופא המטפל או הכירורג. חשוב לזכור, רוב הגושים המתגלים בשד (<80%) אינם סרטניים, אך מחייבים לכל הפחות בדיקה אצל רופא".
האם יש נשים שצריכות לבצע בדיקות מיוחדות (נשאיות)?
"המעקבים לנשים אשר אובחנו כנשאיות של מוטציות גנטיות המעלות את הסיכון (<20%) לחלות בסרטן שד, כוללות בדיקת כירורג שד כל 6 חודשים, בדיקת ממוגרפיה (+US שד) כל שנה ובדיקת MRI שד כל שנה. האמור נכון לכל אישה שהסיכון שלה לחלות בסרטן שד עולה על 20%, למשל נשים אשר עברו הקרנות כטיפול לסרטן מסוג לימפומה לבית החזה בגיל צעיר, או נשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן שד".
האם רצוי שנשים שלא יכולות לבצע בדיקות מסוימות יידעו ויהיו יותר ערניות?
"לא מומלץ לבצע ממוגרפיה לנשים בהריון. יש קושי בביצוע ממוגרפיה בנשים עם מוגבלויות ונכויות שונות, לאור מגבלת המכשיר. בדיקת MRI שד כוללת כניסה לתור מחילה צרה ושהייה של כ-20 דקות על הבטן, ועל כן לא מתאימה לנשים הסובלות מפחד ממקומות סגורים וחרדות, ולנשים עם מבנה גוף גדול".
לרוב לא נוטים לדבר על כך, אך האם גם גברים נמצאים בסיכון לחלות בסרטן השד?
"סרטן שד אמנם נדיר, אך יכול לקרות גם בגברים ומהווה כ-1% מכלל המקרים של סרטן שד. רוב הגברים חולים בגילאים 60-70. התסמינים דומים לתסמינים בנשים וכוללים גוש נמוש בשד, שינויים בפטמה או הפרשה, לרוב דמית, מהפטמה, שינויים במראה ומרקם העור. הטיפול בסרטן שד בגברים ואחוזי ההחלמה דומים לאחוזים בנשים".