החל מימיה הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, הזרים עם ישראל תרומות עצומות לחיילים ולאנשי המילואים שבחזית, כשבראש עומדות תרומות המזון: אזרחים מן השורה רכשו כמויות אדירות של בשרים, והגיעו לכוחות על מנת להקים עבורם מנגלים ענקיים ולדאוג שלא יהיו רעבים. אולם בין הררי הסטייקים והקציצות, מה עשו המשרתים הטבעונים?
אחד הפתרונות היה זה של בת עמי בוזגלו וליאל אברמס, תושבות באר שבע. שתיהן מתפרנסות מבישול טבעוני, ושתיהן נרתמו למשימה בלי הסתייגות. "בתקופת המלחמה פתחתי חמ"ל של בישולים, במשך חמישה חודשים בישלנו לבין 50 ל-170 איש ביום", מספרת בת עמי. "בשלושת החודשים האחרונים ליאל הצטרפה אליי, ובישלנו ביחד. בישלנו לחיילים בשיקום ולמשפחות של חיילים פצועים בטיפול נמרץ, היינו עושות להם אוכל לשבתות וכאלה. אנחנו לא יכולות להיות שם 24/7 כמו שעשינו לפני, אז אנחנו מנסות לעשות מדי פעם".
בת עמי מספרת כי הכל החל ביום ההולדת שלה. "חיפשתי לעשות משהו משמעותי, והבן זוג שלי עובד בסורוקה. הילדים היו פה, וחברים באו, ועשינו יום של אפייה. ארזנו יפה ולקחנו את זה לסורוקה".
והיו קונים? איך הגיעו אליכם?
"בתחילת המלחמה היו ממש לא מעט, אבל לשמחתי גם היו הרבה תרומות שעזרו לזה. בישלנו קבוע לטייסת ברמון ולחבורה של מג"בניקים, גם למפונים מבארי בים המלח בישלנו תקופה, ופשוט הגיעו אלינו. תמיד זה היה 'אח שלי, דוד שלי, הוא לא אוכל זה וזה', ואיכשהו זה הגיע אלינו. 'חבר של חבר משרת ב-, ואין לו אוכל, קחי את הטלפון שלו'".
"היינו עושים לכל יום נושא, היה לנו אוכל טורקי, יום אחד עשינו סושי - סושי ל-70 איש, ומוקפצים, ואגרול, והכנו יום אחד פסטות בעבודת יד, ורביולי בעבודת יד, זה היה לנסות להביא את הכי טוב שאנחנו יכולות, מתוך הבנה שלחיילים לא טבעונים יש המון המון אוכל שמפרגנים להם, בקטע של לעשות על האש. פעם אחת נסענו לעשות על האש לאיזושהי קבוצה, הם מאוד התרגשו. קיבלנו המון תרומות אז, של תחליפי בשר, היה נקניקיות, והמבורגרים, והיה המון ירקות על האש, עשינו קבבים - באמת היה טירוף, והשארנו להם אחרי זה מלא אוכל. היה שם איזה מישהו שהריח את העל האש שכל כך התבאס, כי הוא אמר 'מה, עוד פעם עכשיו באים לעשות מנגל של בשר', ואז פתאום הוא ראה שזה טבעוני והתלהב. בסוף השארנו להם גם את המנגל עצמו, שיוכלו לעשות לעצמם".
אחד הסיפורים בהן היו מעורבות בת עמי וליאל היה של איש המילואים דורון שבתאי. בציוץ שפרסם ב-X (לשעבר טוויטר) הוא סיפר כי כשגויס לעזה בפעם השלישית, פנה אליהן כדי לקנות חלבון טבעוני. "הן בתגובה הודיעו שיבשלו לנו בהתנדבות, וכך יצא שבכל שבוע קיבלנו חבילות גדושות של חלבון טבעוני מזין וטעים להפליא", כתב.
"הם ביקשו שנמכור להם אוכל, שזה יהיה לא בקטע של תרומה", מספרת בת עמי, "אבל אנחנו, מתוך הרצון שלנו לתת, זה היה ברור שממילואימניקים אנחנו לא לוקחות. פשוט בישלנו. הם קיבלו תרומה של כסף, אז לקחנו את הכסף כדי לשלם רק על מצרכים שקנינו בסופר, בלי תשלום על העבודה, מים, חשמל, ובישלנו להם כל שבוע מה שהם היו צריכים".
"יש אנשים גדולים ממני שאני מרגישה כמו אמא שלהם, 'אכלת? יש לך מספיק אוכל?'. זה הגיע למצבים שאני יודעת את הסד"כ שלהם ומי נמצא באיזה יום ומה הוא אוהב לאכול, ולפי זה היינו שולחים את האוכל", היא מספרת וצוחקת. "היו איתנו עוד נשים שעזרו, עשו ופינו מהזמן שלהן - זהבית סגל, דנית גדעון, רביד חג'בי, אופק חגי", היא מבקשת להדגיש. "אם זה בהסעות, בקניית חומרים, בתרומות של כסף, בבישולים. כל אחד נתן את מה שהוא יכל לתת. אתה נותן לאחרים, אבל זה משהו שהוא יותר לנפש שלך, שתוכל לנשום קצת".
בת עמי בוזגלו מנהלת את לליה - אוכל טבעוני מפתיע, עסק של ארוחות שף טבעוניות. ליאל עמדה מאחורי מסעדת שאקטי שנסגרה, ומבשלת היום באופן פרטי.