תושבת דימונה בת 51 תובעת את בית החולים סורוקה על סך של שני מיליון שקלים וחצי בגין אבחון מאוחר של לימפומה, מחלה ממאירה שמקורה במערכת הלימפה.
לטענת האישה, היא פנתה לראשונה לבית החולים כבר באוקטובר 2019, בעקבות כאבי בטן עזים. במהלך האשפוז במחלקה הכירורגית בוצעה לה בדיקת CT שהראתה גוש גדול, אשר לחץ על הכליה וגרם לחסימת ניקוז השתן. בבדיקה עלה חשד שמדובר בלימפומה, אך לפי התביעה "הממצא לא נלקח ברצינות מספקת על ידי הרופאים המטפלים".
ביוני 2020 היא התאשפזה שוב בשל החמרה במצבה. לטענתה, בדיקות נוספות גילו החמרה משמעותית במצב הכליה החסומה, שאיבדה את רוב יכולתה לתפקד בעקבות הלחץ שגרם אותו גוש. חודש לאחר מכן התקבל אבחון של מחלת הלימפומה, ובוצעה לתובעת ביופסיה. בבדיקה התגלה כי מדובר בסוג לא אגרסיבי של לימפומה, אשר כן דורש טיפול מיידי כאשר הוא מאובחן בשלביו המוקדמים. בעקבות הגילוי, החלה האישה בטיפולי כימותרפיה ואימונותרפיה, ולאחר כשנה, ביולי 2021, החלה נסיגת המחלה. עם זאת, מאחר שהמחלה התפתחה במשך חודשים ארוכים ללא טיפול, נטען כי "הנזק לכליה היה בלתי הפיך". בדיקות הראו כי הכליה מתפקדת פחות מ-4 אחוזים ממה שהיא אמורה, מה שפוגע באיכות חייה של האישה.
מטענות התביעה עולה כי "הרופאים בבית החולים התעלמו מהממצאים הברורים בבדיקות ה-CT, והטיפול שניתן לה היה רשלני ובלתי סביר. במקום להמשיך בבדיקות נוספות ולאבחן את מצבה המדויק של התובעת, צוות בית החולים לא ביצע ביופסיה של הגוש ולא הנחה להמשך בירור, והתובעת שוחררה לביתה ללא הנחיות להמשך טיפול או מעקב, למרות הממצאים המדאיגים".
עו"ד דוד פייל ממשרד פייל ושות' מסר: "למצער מדובר בתיק רשלנות רפואית חמור מאוד. לו היו הרופאים פועלים על פי הנהלים המקובלים, ומבצעים ביופסיה בזמן, ייתכן מאוד שהתובעת הייתה יכולה להימנע מהטיפולים הכימותרפיים הקשים שנאלצה לעבור, מהפגיעה בתפקוד הכליה ומהנזק הגדול שנגרם לגופה".
מבית החולים סורוקה נמסר: "כתב התביעה התקבל בימים אלה ואנו לומדים אותו. נגיב כמקובל כחלק מההליך המשפטי".