יש מחליף לפלג

תומר בן עזרי מונה למנהל מחלקת הנוער של הפועל באר שבע. בן עזרי היה שותף בהקמת מועדון הכדורגל של מיתר ושימש כמנכ"ל המועדון בארבע השנים האחרונות. במועדון אותו ניהל הוקמו שמונה קבוצות תחרותיות בגילאי נערים וילדים, אשר השתתפו במסגרות הרשמיות של ההתאחדות לכדורגל. כמו כן, נוסדו קבוצת ילדות, מסגרת של "בית ספר לכדורגל" וקבוצת בוגרים. בסך הכול, התחנכו במועדון מאז הקמתו כ-430 ילדים וילדות.

בן עזרי, תושב מיתר ובוגר קורס מנהלי אגודות ספורט של מכון וינגייט, קיבל לפני שבוע טלפון מאלונה ברקת, שהציעה לו את התפקיד. לאחר המינוי, הוא אמר: "אני שמח ונרגש להתמנות לתפקיד. זהו תפקיד חשוב ביותר במועדון כדורגל מקצועני, ואני מודע לגודל האחריות המוטלת על כתפיי. אני מודה לנשיאת המועדון, אלונה ברקת ולמנכ"ל המועדון, עו"ד גיא פרימור, על האמון בי. לסיום, אבקש להודות מקרב לב לחברי הטוב, פלג חמדי, על התקופה הנפלאה שלו במועדון ולאחל לו הצלחה רבה בהמשך".

לפני מספר חודשים שוחחנו עם בן עזרי לגבי ה'אני מאמין' שלו במיתר, וזה מה שהוא אמר לנו: "החזון הוא לעשות דברים באופן שונה ממה שעושים במועדונים אחרים. מכיוון שאנחנו רק בתחילת הדרך, אנחנו עדיין מנסים לבנות. מדובר במשהו שהוא טיפה שונה מהקיים. הרעיון המרכזי הוא לתת במה לכל ילד או ילדה שרוצים להיות בעולם הכדורגל. לא לבחון אותם ברמת הכדורגל, אלא לבנות מועדון כדורגל חברתי שיכול להכיל בתוכו יותר ילדים וילדות, ולאפשר להם לבוא לידי ביטוי, מה שנקרא למשוך אותם לתוך הספורט ולהוציא אותם מהבתים, שלא יהיו כל הזמן מול המסכים, והדרך לעשות את זה תיבחן לאורך זמן".

לגבי המקום בו הוא רואה את מיתר בעוד מספר שנים, הוא אמר: "הייתי רוצה שיהיה לנו רצף של קבוצות תחרותיות מגיל ילדים א' ומעלה, וכל האחרות משחקות בליגה העירונית. כל הטרומיים לא באים בחשבון, לפחות בהתחלה. הייתי רוצה שבגיל הזה ילמדו כדורגל ולא יתחרו על המקום בטבלה. בחו"ל זה לא קיים, ועל פניו גם אצלנו, אבל כשמגיעים למגרשים, המאמנים רוצים לנצח. אם לא יהיו טרומיים במסגרות התחרותיות, לא יספרו נקודות ולא נכניס את המאמן לפינה הזו. צריך להוריד את הלחץ מהמאמנים ומהשחקנים. מטרה נוספת היא להתקדם ולהגיע לליגות הכי בכירות. בנוסף, הייתי רוצה להגיע למתקן הרבה יותר איכותי מזה שיש לנו, אולי אפילו להכפיל אותו. בעוד 10-5 שנים נוכל להגיע בקלות ל-450 חניכים, ואולי אפילו יותר. השאיפה הכי גדולה זה להמשיך ולהתקיים. אם נמשיך בדרך שלנו, אני לא רואה סיבה שזה לא יימשך אפילו יותר מעשור".

אין ספק שיצטרך לעשות מספר התאמות למחלקה אליה הוא מגיע.