הגיעו למדינה זרה, התגייסו כחיילים בודדים, השתחררו וחזרו למילואים בעקבות השבעה באוקטובר, הסיפור של החיילים הבודדים שחזרו כמילואימניקים לקרב. בין לוחמי צה"ל בזירות השונות במלחמת "חרבות ברזל", ישנם אלפי חיילי מילואים בודדים, כאמור חיילים בודדים שהשתחררו וחזרו לשירות כמילואימניקים בעקבות ה-7.10.24. כאשר המשפחה שלהם עדיין לא בארץ ולמרות שהחיים באזרחות ממשיכים, הם חוזרים לשירות הצבאי.
אחד מהם, הוא סאם (שמואל) גריל, בן 29 שמתגורר בבאר שבע. סאם עלה מניו יורק לישראל לבדו כשהיה רק בן 18 והתגייס לצה"ל כחייל בודד. "גדלתי בארה"ב בסביבה של קהילה יהודית מאוד מחוברת ליהדות ולציונות, אחרי התיכון הגעתי לבקר בישראל ומהר מאוד הבנתי שזה המקום, הבית שלי". מספר סאם, שהתחיל את שירותו הצבאי ביחידת 669 ועבר לחיל התותחנים, שם עשה את רוב שירות החובה ויצא לקורס קצינים. "התחושה היא בעיקר גאווה. אני גאה בזכות לשרת את העם ואת המדינה שלי. זאת משימה של כולנו".
לאחר השחרור, הצטרף סאם לעמותת "אח גדול למען חיילים בודדים" היחידה בארץ שמחברת בין חיילים בודדים משוחררים לחיילים בודדים שרק מתחילים את המסע, כדי להיות חלק מהחיבור הבין-דורי ולסייע למי שצועד בדרך המוכרת לו כל כך. היום סאם כבר נשוי ואב לילדה, ובמקביל ללימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, עשה יותר מארבעה חודשי מילואים בחטיבה 55 כקצין שיתוף אש בצנחנים.
תוך כדי, הוא מלווה שלושה חיילים בודדים בשירות חובה, חלקם לוחמים, שעושים דרך דומה לשלו ומתמודדים על קשיים ואתגרים שחווה על בשרו. "נכון שיש קשיים ולא פשוט להגיע כעולה חדש, אבל אנחנו זוכרים שלפני לא הרבה זמן כולם פה בישראל היו עולים" הוא משתף ומוסיף "הגענו מהגלות והמשימה לבנות פה מדינה וחיים טובים עדיין נמשכת מדור לדור".
כמוהו, כ-40% ממתנדבי ומתנדבות עמותת "אח גדול למען חיילים בודדים" יצאו למילואים עם פרוץ אירועי ה-7.10 והם ממשיכים גם בימי המלחמה ללוות ולהיות שם עבור הבודדים בחובה.