מיכל בנבנישתי מנהלת מקיף א'
איך נערכתם לפתיחת שנת הלימודים החדשה?
"סיימנו היערכות יחד עם שותפתי מנהלת חטיבת הביניים הגב' סילבי פרץ. ברמה הסביבתית - בית הספר עשה מתיחת פנים ועבר שיפוצים במהלך הקיץ. מבחינת סגל ההוראה - סגל מלא, אוישו התפקידים. ברוב בתי הספר קיים מחסור במורים ואצלנו אין מחסור. קבלה ותחילת החניכה של מורים חדשים שיהווה כ 20% ממורי בית הספר. בינהם מורים מהעטוף. מבחינת מספר כיתות - מדובר בבית ספר גדול המונה כ-1650 תלמידים. השנה שכבה ז' תמנה 10 כיתות המהוות כ-320 תלמידים. התקיימו ימי מעברים בשכבה ז' החדשה שכללו גם שיחות אישיות עם התלמידים החדשים. ברמה הפדגוגית - התקיימה ישיבת הנהלה רחבה, המורים שהשתתפו הם מורי ההסתדרות בשל עיצומי ארגון המורים".
"בנוסף, ישנה היערכות לקראת מימוש תוכניות משרד החינוך כמו: סמסטר ראשון, לימודים באקדמיה. הרחבת הקשר בין בית הספר לבתי הספר המזינים (יסודיים) באמצעות מסגרת לימודית של יום אחד בשבוע בו מגיעים תלמידי כיתות ו' לבית ספרנו מקיף א'. לומדים, מתגבשים ומקבלים מושגים על חטיבת הביניים. ממשיכים בתוכניות למימוש המסורות בבית הספר כמו: הפופרה, הת"ס ובעיקר נערכים לקראת ציון אירוע שנת ה 70 לקיומו של בית הספר. מה שהיה אמור להתקיים בשנת תשפ"ד ונדחה בשל המלחמה. נערכנו לשני ימי הפוגה וריענון של הצוות החינוכי באמצעות פעילויות הכוללות: נופש, הרצאות, סיורים והתגבשות. כל אלה ממלאים את המצברים האישיים של אנשי הצוות באנרגיות חיוביות ומיטבית".
זו שנת לימודים שנייה בצל המלחמה, איך נערכים לכך?
"רכז בטיחות נפגש בימי מכינת השילוב עם תלמידי שכבה ז' והנחה ותרגל אותם בנושא התגוננות. בנוסף, ב-1.9 כל תלמידי בית הספר יחוו תרגיל התגוננות במצב חירום בהנחיית רכז הביטחון. נערכים לתמוך בתלמידים ולהעצים את החוסן האישי באמצעות היועצות, שיעורי חינוך ויצירת סביבה תומכת. ממשיכים בהעמקת משולש היחסים מורה-תלמיד-הורה".
למה התגעגעת?
"התגעגעתי לשגרה משעממת וברוכה בסדר יום תקין בניגוד לארבע השנים האחרונות שהשגרה היום-יומית הופרה ע"י הקורונה ומלחמת חרבות ברזל ונאלצנו להתאים את עצמנו למצבים משתנים אלה. כולי תקווה ששנת המלחמה בצפון ובדרום תסתיים במהרה ונוכל לשוב לחיי היום-יום בשגרת החינוך וההוראה".
האם יש משהו שהתלמידים לימדו אותך?
"כן, התלמידים הם מקור כוח ועוצמה לצוות לא פחות משהצוות מהווה עבורם מקור כזה. למדתי שמרבית התלמידים מסתגלים למציאות משתנה, נרתמים בשעת הצורך. ראיתי את ההתגייסות למען הלוחמים, החטופים וחקלאי העוטף. הירתמות והתגייסות המקבילה לזו של החברה האזרחית ועל אלה גאוותי. בנוסף, למדתי שכל תלמיד מחפש זוג עיניים, זוג אוזניים של מבוגר. תלמיד רוצה שישמעו, יראו ויהיו איתו במגע אישי, חם, מכבד ומלטף. וככל שאלה מתקיימים הם מעצימים ומפתחים את אישיותו של התלמיד הלומד על חשיבות הקשר בין בני האדם".
מה היית עושה אם לא היית מנהלת מקיף?
"הייתי ממלאת תפקיד שבו מתקיים קשר הדוק, חם, אנושי, ביני לבין אנשים. המגע האישי האנושי מהווה את אחד החוזקות שלי לצד ניהול פרוייקטים".
מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת מגיעה הביתה?
"לעבודה כמנהלת בית ספר אין סוף יום. היום זולג לתוך הלילה ושעות השחר זולגות ליום העבודה. השוני הוא מהיכן אני עובדת מבית הספר או מהבית או בפעילות האישית המועטה כמו: פעילות גופנית. עבודת הניהול מבחינתי היא עניין של בחירה המספקת הנאה וסיפוק מהעשייה בכל תחום החינוך וההוראה".
לאה סולומון יהושוע - מורה לתקשורת במקיף רגר
מה עמדתך לגבי השביתה בתיכונים?
"חבל שהגיעו לזה כי היה כל כך הרבה זמן להגיע להסדר ולהסכמות".
זו שנת לימודים שנייה בצל המלחמה - כיצד נערכים?
"עם המון יצירתיות והתאמת התכנים הלימודיים למציאות. אני מלמדת תקשורת אז באמצעות התכנים המשודרים בחדשות, אני מלמדת את התאוריות השונות. אבל מעבר ללימודים יש לי הבנה שאני צריכה להיות עבור התלמידים והתלמידות שלי מקום של וודאות במציאות משתנה ומפתיעה. הרבה שיחות על המצב, הרבה הכלה והבנה, הרבה מקום לפריקת מתחים ורגשות, הרבה הקשבה".
למה כן התגעגעת ולמה לא התגעגעת בתפקיד?
"מאוד התגעגעתי לתלמידים ולתלמידות שלי. לא התגעגעתי לכל מה שקשור ל'עבודה משרדית' - מילוי טבלאות, דיווח הערות וכדומה".
האם יש משהו שהתלמידים לימדו אותך?
"אני כל יום לומדת מהם כל כך הרבה. הדבר הכי חשוב שלמדתי מהם זה שהם מחפשים הקשבה ועצה טובה".
מה היית אם לא היית במערכת החינוך?
"שחקנית".
מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת מגיעה הביתה בסוף יום עבודה?
"נותנת נשיקות וחיבוקים לילדים שלי".
אילן אביטל, מורה לתנ"ך ומחנך כיתה י' בביה"ס מבואות הנגב
איך נערכתם לפתיחת שנת הלימודים החדשה?
"מבחינת צוות ההוראה הכל מוכן לפתיחת שנה, קיבלנו את רשימת התלמידים ששובצו לכיתה, בגלל השביתה ביצענו פגישות זום אישיות עם כל הורה ותלמיד בנפרד על מנת להכיר היכרות ראשונית את התלמידים. הכיתות עצמן מוכנות לאחר שיפוץ וצביעה במהלך חופשת הקיץ".
זו שנת לימודים שנייה בצל המלחמה - כיצד נערכים?
"צריך להרגיש את מצב הרוח אצל התלמידים להעלות את הנושאים ולדבר עליהם בכיתה, לתת לתלמידים את האפשרות לשחרר את רגשותיהם בנוגע למצב המלחמה ולנושא החטופים".
למה כן התגעגעת ולמה לא התגעגעת בתפקיד?
"התגעגעתי מאוד ללמד בכיתה, אני פותח שנה עם כיתה י' מחזור חדש בחטיבה העליונה, להכיר תלמידים חדשים , ליצור שוב מערכת יחסים וקשר אישי קרוב וטוב עם כל תלמידי הכיתה".
האם יש משהו שהתלמידים לימדו אותך?
"למדתי המון מהתלמידים ואני כל הזמן לומד מהם , יש להם תובנות מעניינות על נושאים שנלמדים ודנים עליהם בכיתה, מביעים את עמדתם ונותנים פרשנות מעניינת לדברים הנלמדים".
מה היית אם לא היית במערכת החינוך?
"אם לא הייתי במערכת החינוך כנראה הייתי עוסק בתחום בו עסקתי שנים רבות בשירות הצבאי, ניהול מרפאות או בקרה על תהליכים רפואיים".
מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת מגיעה הביתה בסוף יום עבודה?
"אני אוהב לנוח קצת לאחר שאני מסיים את יום העבודה. האתגר החינוכי והלימודי דורש המון אנרגיה ותעצומות נפש ולכן כשאני מסיים יום בביה"ס אני מרגיש צורך קודם לנוח קצת לעבד את מה שהיה ביום הלימודים ולהמשיך את היום בבית והכנה לקראת יום הלימודים הבא. הכנת שיעורים, בדיקת עבודות ומבחנים וכדומה".