"שולחים את הילדים לצבא ולא מקבלים תשובות"

בשנת 2015 נסגרו 12 משרדי קצין העיר ברחבי הארץ, ביניהם גם זה שהיה ממוקם בעיר העתיקה בבאר שבע. את המשרדים החליפו במרכז צה"לי אחד שאמור לספק מענה לכלל החיילים ברחבי הארץ. שנים לאחר ההחלטה, הורים לחיילים מהדרום מרגישים חסרי אונים, מנסים לסייע לילדיהם המשרתים בבסיסים שונים ולעתים מוצאים עצמם פונים לאגודה למען החייל ולמתנדביה בתקווה שאלו יצליחו לסייע להם.

מי שמקבלת לא פעם את הפניות היא יו"ר האגודה למען החייל סניף באר שבע ציפורה חלפון. "אני מקבלת עשרות רבות של פניות", מספרת חלפון. "לא עובר שבוע בלי פנייה מהורה מאזור באר שבע וסביבתה. לפעמים אלו פניות שהיה אפשר לפתור ברגע אם היה קצין העיר. ועכשיו אני נאלצת להעביר כל פנייה ופנייה ללשכת הרמטכ"ל, שהם היחידים כרגע שמסייעים ועונים לנו והדלת שלהם תמיד פתוחה בפנינו לסייע. אנחנו עושים את זה מכל הלב למען החיילים שלנו, אבל צריך להבין שהכל כאן נעשה בהתנדבות מלאה ודברים שיכלו להיות מטופלים בזמן קצר מול גורם צבאי, לפעמים לצערנו הרב לוקחים יותר זמן ובינתיים המשפחה והחיילים סובלים".

סיגל חן, תושבת באר שבע, מספרת: "הבת שלי התגייסה עם ת"ש שמבהיר שהיא חייבת להיות סמוך לבית, היא מסייעת לנו המון עם אחותה שהיא עם צרכים מיוחדים. ובכל זאת שיבצו אותה בבסיס בחיפה. מעבר למרחק ייעדו אותה לתפקיד שלא תואם בשום אופן את האישיות שלה ואת מיצוי הפוטנציאל שלה. בהתחלה ניסינו לפנות למפקדים, לאנשים בבסיס, אבל כלום לא עזר, המשכנו לחפש עוד ועוד גורמים במערכת שיעזרו לראות אותה, לתת את הדעת על המרחק הלא סביר שלא תואם את הת"ש".

עוד הוסיפה סיגל לתאר את השתלשלות האירועים: "כל הניסיונות פשוט נכשלו. חשבנו לפנות לקצין העיר ואז נזכרנו שאין כזה יותר. פעם יכולנו פשוט לגשת לדבר עם אנשים, לא מענה טלפוני ולא 'תשאירו פנייה' אלא ללכת ולדבר להסביר. המוצא האחרון שלנו היה האגודה למען החייל סניף באר שבע, פנינו לציפורה שמנהלת את הסניף ומאותו רגע הבנו שיש אוזן קשבת והרגשנו שהדברים ישתנו. ואכן כך קרה, היא עזרה לנו להגיש בקשה ולהתמודד מול המערכת הגדולה שנקראת צה"ל. ובסוף הבת שלי הגיעה לבסיס בדרום, הפכה למפקדת מוערכת, פרחה, הרגישה שהיא מגשימה את הייעוד שלה. חבל שהיינו צריכים לעבור כל כך הרבה, במקום שיהיה גורם לגשת אליו שיסייע בדיוק כמו שהיה בעבר".

במקרה אחר מספרת אדוה: "הבן שלי התחיל מבחנים, הגיע עד שלבים מתקדמים, היינו כל כך מאושרים שהוא עושה צעדים ראשונים להגשת החלום שלו. פתאום יום אחד אנחנו מקבלים הודעה על שיבוץ ליחידה קרבית, היינו בהלם, לא הבנו איך המערכת לא מסונכרנת, מיד פנינו להבהיר שיש כאן טעות - הילד נמצא בכלל במיונים לטיס. חשבנו שאחרי שנבהיר, אולי נגלה שנפלה טעות, אבל ממש לא, זה רק הלך והתגלגל והתדרדר. מסתבר שהם התעלמו לגמרי מהמיונים והתכוונו לגייס אותו לאותה יחידה קרבית. באותו רגע התחלתי לפנות לכל מי שרק אפשר כדי שלא יעצרו לו את התהליך שכל כך רצה".

שלל הפניות והניסיונות לסייע לבנה לא צלחו, וגם אדוה הגיעה לאגודה למען החייל. "אחרי כל כך הרבה ניסיונות שמעתי מבת משפחה על סיפור דומה והיא חיברה אותי לאגודה למען החייל, מאותו רגע ידעתי שיש מי שנמצא איתי ויעמוד איתי להילחם עבור הבן שלי. ואכן אחרי מכתבים והסברים עזרו לי להשאיר אותו במסלול המיון לטיס". את הקורס הוא אמנם לא סיים, אך הוא הגיע לתפקיד משמעותי מאוד בחייל האוויר, ואמו מספרת כי הוא מאושר ומודה על הסיוע שקיבל.

אבא לחייל שהתגייס לפני האסון הנורא ב-7 באוקטובר מספר על רגעים בהם ניסה לסייע לבנו בתוך הכאוס הנורא של מלחמה, ללא הצלחה, עד התערבות האגודה למען החייל, מספר אהרון: "הבן שלי התגייס לתפקיד קרבי, כשפרצה המלחמה לא היה ספק בכלל שהוא שם, מתגייס למטרה החשובה להגן על המדינה שלנו. בחלוף הזמן החלו לו בעיות בריאותיות וניסיתי לעזור לו בכל דרך אפשרית, למי לא פנית מה לא עשיתי כלום ושום דבר. בסוף רק דרך ציפורה והאגודה הצלחתי איכשהו להתחיל לטפל בו ולעזור לו. אבל זה לא אמור להיות ככה, לא ייתכן שאין אף גורם מסודר לגשת אליו, לפנות, להסביר, לדבר שיטפל שיענה גם להורים וגם לחיילים".

בתגובה לדברים מסבירה חלפון כי "אני לא אשאיר אף חייל חסר מענה. אני איתם מבוקר עד לילה, אבל אני בהחלט מבינה את התהיות שלהם לגבי סגירת קצין העיר, במיוחד עכשיו בזמן מלחמה זה ניכר, מספר הפניות עלה משמעותית, הורים מודאגים ובצדק. לא ייתכן שהם יצטרכו לרדוף ולחפש מי יכול לעזור לבן או לבת שנמצאים אי שם באחד מבסיסי צה"ל. העלתי את הדברים לא פעם, את החשיבות של קצין העיר, מקום לפנות אליו, לקבל תשובות וסיוע עבור מי שתורמים מעצמם שנתיים ושלוש מהחיים. עד כה לא קיבלתי הסבר הגיוני שמניח את הדעת לסגירת מקום כל כך חשוב".

ואכן, מעדויות של פניות שהגיעו לידינו, ניכר כי מדובר בעשרות רבות של פניות, בהן פניות של מלש"בים - מועמדים לשירות ביטחון, אשר מבקשים לבחון את השיבוצים שלהם, מבקשים לעדכן בנושאי ת"ש וכו'. כמו כן, בין הפניות ישנן כאלה של חיילים בשירות פעיל, אשר נמצאים הרחק מהבית בבסיסים שונים ברחבי הארץ מדרום ועד צפון, ונאלצים להסתייע בהוריהם ובמתנדבי האגודה למען החייל במטרה לפתור שלל בעיות אישיות, שלצערם לא הצליחו לפתור באמצעות פנייה עצמאית לגורמים שונים בצבא.

במקרים נוספים שהובאו לידיעתנו, פנו לסיוע מועמדים לשירות בצה"ל שמגיעים מרקע דתי/חרדי, כאשר הידע אודות תהליך הגיוס אינו מספיק והם לא פעם נדרשים להתמצא בפרטים ולעבור את התהליך לבדם, ללא סיוע משפחתי. גם במקרים אלו מי שהייתה שם לסייע היא חלפון, כאשר באחד המקרים סייעה למלש"ב שמגיע מרקע חרדי עם רצון להתגייס, אך ללא היכרות עם כלל האפשרויות העומדות בפניו, שאף נאלץ להתמודד עם הקושי שחווה מול משפחתו בשל ההחלטה שקיבל. לאחר שהחליט באיזה אופן ומסלול הוא מעוניין להתגייס החל את התהליך, אך במקביל גילה כי הצבא כבר שיבץ אותו ללא ידיעתו במקום אחר, גם אז כאשר הוא חש אבוד לבדו מול המערכת, פנה לסיוע של האגודה ובזכות הליווי הצמוד והעזרה המשיך בתהליך המותאם לו, לשירות משמעותי.

מי שהתנגד נחרצות למהלך סגירת קצין העיר הוא תא"ל במיל' משה אלוש, תושב באר שבע שאייש בעבר את תפקיד רמ"ט אכ"א, סגן ראש אכ"א - אגף כוח אדם וקצין שלישות ראשי. כבר אז הבהיר אלוש כי ההחלטה לסוגר את קצין העיר תפגע באלפי אנשים שזקוקים למענה אנושי מידי בעיר מגוריהם. לדבריו: "טעות לסגור את קצין העיר. ההחלטה תפגע בתושבים ובקשר שלהם לשלטונות הצבא ובאיכות הטיפול בהודעות על נפגעים". עוד הוסיף כי ההחלטה התקבלה בניגוד לגורמי מקצוע, כאשר כבר אז קיבל לידיו פניות מאנשים המתגוררים בישובים מרוחקים משמעותית ממרכז הארץ, שאותם בסיסים של קצין העיר הנמצאים בפריסה ארצית במספר ערים מקלה על ההגעה לאחד מהם וקבלת מענה ראוי בהתאם לנסיבות האישיות. כבר אז הבהיר כי "רבים מתושבי באר שבע והאזור צריכים את שירותיו של קצין העיר מדי שבוע וכן מאות פניות מגיעות לפתחו, בעקבות שלל נושאים ובעיות".

ואכן, כמעט עשור לאחר הסגירה, דבריו מקבילים תוקף, כאשר עשרות רבות של פניות הגיעו לידינו ועוד רבות מגיעות לאגודה למען החייל סניף ב"ש. כעת אומר אלוש בקצרה: "באשר יגורתי - בא לנו. בטח בתקופה קשה ומורכבת כמו השנה האחרונה". ניכר כי גם הוא מבין כיצד חזה את המציאות בת ימינו, שמגיעה בתקופה הקשה שידע צה"ל ומדינת ישראל כולה.

בניסיון להציג את הטענות, ולהעלות את הצורך הממשי של הוריהם וחיילים במענה אנושי, הובהר לנו מדובר צה"ל כי אכן בסיסי קצין העיר נסגרו בשנת 2015, ומאז מי שמחליף את 12 הסניפים הוא מרכז אחד - קצין פניות הציבור. לדבריהם, פניות הציבור "נותנת מענה לסוגיות ייחודיות ומורכבות בכל תחום הרלוונטי לצה"ל ולשירות בו, במצבי שגרה וחירום, 24/7 לאורך כל ימות השנה. ניתן לפנות למשרדים במקרים בהם ישנה חריגה מפקודות ונהלים, אי מתן מענה מגורם מקצועי, צורך בהנפקות מידע ואישורים מתקופת השירות הצבאי וכן במקרים המצריכים מתן מענה מידי ודחוף. כל פנייה תענה ותקבל התייחסות ללא סיווגה כמוצדקת או שאינה מוצדקת.כל אדם רשאי לפנות אל משרד הפניות - בכל עניין הנוגע לצה"ל ולשירות בו".