צעירה מהצפון תוכר כנכת צה"ל לאחר שפיתחה הפרעות אכילה במהלך שירותה הצבאי בשלושה בסיסים בדרום. בית המשפט מתח ביקורת על משרד הביטחון, שניסה לטעון כי הפרעות אלה התפתחו עוד בנעוריה.
בית משפט השלום בירושלים, המשמש כערכאת ערעור על החלטות משרד הביטחון, קיבל לפני כשבועיים את ערעורה של הצעירה, תושבת הצפון שהתגייסה בינואר 2019 עם פרופיל 97, ומונתה לתפקיד מש"קית חינוך במג"ב. היא שירתה בבסיסים בצומת שוקת, בבית גוברין ובאילת, ולפי עו"ד יואב אלמגור החלה לסבול מבידוד חברתי ומיחס קר ומעליב ממפקדיה כבר מתחילת השירות.
בבסיסים בהם שירתה לא היה לה מקום לינה קבוע, והיא נאלצה לחפש מיטות פנויות. כך מצאה עצמה נוסעת מדי יום מאות קילומטרים לביתה שבצפון ובחזרה לבסיס. לפי עו"ד אלמגור, באותם בסיסים גם לא הוגשו ארוחות בוקר, ובשל נסיעותיה הארוכות היא החמיצה ארוחות נוספות. היא אף סיפרה כי מפקדיה מנעו ממנה להצטרף לפעילות חברתית של חיילות מג"ב שהיו בבסיס, מה שהחמיר את תחושת הבדידות שלה.
אמה של הצעירה העידה כי בתה החלה לסבול ממיחושים ומבעיות בריאותיות אחרות, והחלה לרדת במשקל. לדבריה, הבת סיפרה לה שקשה לה מאוד עם המפקדת הישירה, ש'יורדת עליה כל הזמן', לדבריה. לאחר חמישה חודשים, לאחר שהגיעה למרפאת הבסיס וסיפרה שלא אכלה ארבעה ימים, היא אובחנה כסובלת מהפרעת אכילה. לקראת סוף יוני של אותה שנה היא שוחררה מהשירות בפרופיל 21.
לאחר שחרורה של החיילת, מצבה החמיר, היא איבדה משקל רב ופיתחה הפרעת אכילה חמורה. היא פנתה לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה להכיר בה כנכת צה"ל, לאחר שלטענתה מצבה הנפשי הידרדר במהלך שירותה הצבאי הקצר. המשרד דחה את הבקשה, והסביר כי אין קשר סיבתי בין תנאי שירותה לבין מחלתה, וכי הפרעת האכילה ממנה היא סובלת התפתחה עוד בנעוריה.
הצעירה ערערה כאמור על ההחלטה, וטענה כי המשמעת הנוקשה, הבדידות והנסיעות הרבות גרמו לה לדיכאון רבא (דיכאון מז'ורי), שכתוצאה ממנו הפסיקה לאכול ולשתות. עורך דינה הדגיש כי החיילת התגייסה במצב נפשי תקין, ללא כל עדות לבעיות קודמות.
משרד הביטחון, בתגובה, הציג חוות דעת פסיכיאטרית שבה נטען כי לפני גיוסה הלכה הצעירה להתייעץ עם דיאטנית לאחר שאיבדה ממשקלה 7 קילוגרמים. עוד נטען כי הצעירה הודתה בפני הרופאים בחדר המיון, כי מנעוריה היא סובלת מהפרעות אכילה.
בא כוחה של הצעירה הציג ראיות שונות לכך שהיא לא סבלה מבעיות נפשיות או מהפרעות אכילה טרם גיוסה, ואמה אף העידה כי ביקורה של בתה אצל הדיאטנית בא על רקע חינוך לאורח חיים בריא ותזונה נכונה.
בית המשפט הביע פליאה על כך שמשרד הביטחון לא צירף נתוני משקל לקביעתו שמדובר בחיילת אנורקטית. בנוסף, המומחית מטעם משרד הביטחון הודתה בעדותה כי המסמכים שעליהם הסתמכה כשקבעה שהחיילת סבלה מהפרעות אכילה לא כללו נתוני משקל עדכניים או כל מדדים פיזיולוגיים. "מדברים אלה עולה, כי כל התייחסות לאבחנתה של המערערת כמי שלוקה בהפרעת אכילה, מבלי להתייחס למדדי משקלה, היא לא פחות מאבסורדית. משמע, כי אין בנמצא ממצא מדעי אובייקטיבי משמעותי, המבסס את האבחנה לקיומה של הפרעת אכילה, לא אבחנה פסיכיאטרית ואפילו לא אבחנה על בסיס מדדי משקלה, שהם הרלוונטיים ביותר לסיטואציה".
המומחית הודתה עוד כי הגישה את חוות דעתה רק יום לאחר שבדקה את החיילת, ולמרות שלא קיבלה עדיין לידיה את המסמכים המשלימים שאותם ביקשה ממשרד הביטחון. "ההסבר שלה לגבי אי המתנתה למסמכים הנוספים מחמת היותה 'חרוצה', כהגדרתה, מביך", ביקרו אותה השופטים בחריפות.
בהמשך ציינו כי "גם לו היינו מניחים כי המערערת לקתה בהפרעת אכילה במהלך שירותה הצבאי, ולא בדיכאון רבא, עדיין אין כל בסיס לקביעה לפיה המערערת לקתה בהפרעה זו קודם לגיוסה, רק על סמך פניה יחידה לדיאטנית של נערה בגיל ההתבגרות".
בית המשפט הביע מורת רוח מהתנהלות משרד הביטחון, וציין כי מומחים רבים, כמו זאת שהביא מטעמו, נסמכים על הגורמים שעליהם הם מגינים, מה שעלול לייצר חוות דעת שטחיות ומוטות.