מעל מאתיים משאיות עם סיוע הומניטרי יצאו לרצועת עזה בשבועיים האחרונים מיישובים ערביים בארץ, בהם גם רהט. היוזמה זכתה לביקורת ציבורית בקרב חוגים בחברה היהודית, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אף קרא לשלול את אזרחותם של המעורבים באיסוף.
החל מיום רביעי ועד אתמול (ראשון) התקיים מבצע האיסוף ברהט, ומחר צפויים אנשי תנועת "עומדים ביחד", שיזמה אותו, להגיע גם למבצע דומה במועצה המקומית חורה. בין היתר אוספים המתרימים קמח, סוכר, אורז ומוצרי היגיינה לתינוקות. "התחילו בהתחלה בשקט, רצו לעשות מאמץ יותר לכיוון יום ראשון", מספר ראש עיריית רהט טלאל אל-קרינאווי, "ואז הגיעו ההצהרות של בן גביר, הצהרות בומבסטיות כדי להשיג לעצמו עוד כמה קולות לבחירות הבאות. התושבים שמעו את זה, וזה הכפיל מעבר לכל ציפייה את כמות התורמים והמתנדבים".
השר אמר בתגובה לפרסומים בסוף השבוע על מבצע החלוקה כי "מי שנותן סיוע הומניטרי לעזה, צריך לשלול לו את האזרחות". השר הדגיש כי "יש מתוך האוכלוסייה הבדואית אנשים טובים ונאמנים שלוחמים איתנו כתף אל כתף. אבל יש גם כאלה שהנאמנות שלהם היא קודם כל לעזה, ואותם צריכים לזרוק ממדינת ישראל".
אל-קרינאווי, שהיה בין המעורבים באיסוף הסיוע ההומניטרי, מזועזע מהקריאות של השר. "המדינה הזאת יקרה לי, חשובה לי, אני אזרח המדינה, ואני מסייע לבני אדם שזקוקים ללחם - אז אני בגדתי במדינה? מה אני, שותף לטרור? אנחנו עושים את זה כמעשה אנושי, לא על בסיס פוליטי ולא על בסיס לאומי ולא על בסיס גזעני, חס וחלילה - אנחנו פועלים בדרך של שלום, וכמובן לסייע לילדים, לנשים, למבוגרים, לאנשים שזקוקים ללחם וחיטה, מוצרי בריאות לתינוקות, דברים אנושיים. כולם יעברו דרך מחסום ארז או מחסום כרם שלום בצורה מסודרת, לא בצורה פרזיטית, תחת בקרה וביקורת בצורה מסודרת".
אל-קרינאווי מזכיר כי גם לאחר 7 באוקטובר התבצע בעירו מבצע איסוף תרומות לרצועת עזה. "אחרי 7 באוקטובר הקמנו חמ"ל ברהט, ותרמנו, וגייסנו. סייענו כי זה חובתנו, אנחנו מרגישים שאיפה שיש בני אדם שזקוקים לדברים בסיסיים, אם אתה יכול כבן אדם לעזור, אז אנחנו עושים את זה ברצון"
אלה לא סתם בני אדם, יש תושבים שגם יש להם בני משפחה בעזה
"זה גם חלק מהעניין. יש גם אנשים שיש להם דודים, קרובי משפחה. אבל מעבר לזה, אם יהיה אירוע כזה באפריקה או במקומות אחרים, גם אז אנחנו נתרום. אם יש אפשרות לתרום ולסייע אנחנו עוזרים, מעבר לקרבה ומעבר למשפחתיות, שחלק מהאנשים יש להם קרובי משפחה בעזה".
אתה מצליח להבין את מי שמעקם פרצוף נוכח המבצע הזה?
"שאף אחד לא יפקפק בנאמנות שלנו ובאזרחות שלנו. אנחנו אזרחי המדינה, אנחנו יודעים מה זה חוק וסדר. לא יטיף לנו בן גביר על אזרחות, על נאמנות, על לויאליות, חלקנו היו ב-7 באוקטובר ואחרי 7 באוקטובר באירועים קשים, הצילו אנשים ו-23 אנשים נהרגו, יש גם חטופים עד היום מקרבנו. אנחנו יודעים להבדיל בין אלו שרוצים לפגוע בביטחון המדינה לבין אלו שרוצים פרוסת לחם לחיות. יש הבדל עצום.
ישנה חשדנות כללית כלפי הציבור הערבי, שרק מתגברת נוכח מקרים כמו חוליית הטרור מתל שבע שנעצרה בחשד שתכננה פיגוע. איך מתנהלים במציאות כזו?
"אם ישנם עשבים שוטים אז הם יטופלו במסגרת החוק, הם לא מייצגים אותנו ולא מדברים בשמנו. אבל אתה לוקח את מרבית האוכלוסייה, 99.9 אחוז מהאוכלוסייה שהיא נאמנה, מזדהה עם המדינה, ובין זה שאתה עושה מעשים אנושיים לבין זה שישליכו על זה שאנחנו חלילה נגד המדינה - הבדל עצום ולא משקף את דעת האזרחים הישראלים היהודים".
"אנשים מהסוג של בן גביר והקבוצה שלו, ברור לנו שתמיד יסתכלו עלינו ככה. מה שנעשה. כשבנינו נלחמו ב-7 באוקטובר, בן גביר היה בבית שלו. כשאנחנו שילמנו את המחיר ב-7 באוקטובר, בן גביר לא היה שם ולא הקבוצה שלו. כשאנחנו בונים את הנגב ביחד, בן גביר לא איתנו. אותה קבוצה שרוצה בכל זאת לעלות את הגזענות, את השנאה, היא לא מייצגת את אזרחי מדינת ישראל היהודים. חשוב לנו שהשפויים ישמיעו את קולם, יחיו ביחד, יכבדו אחד את השני וישמרו על הדו קיום. כי אין לנו ברירה אחרת".
אורי וולטמן, ממארגני המבצע וממייסדי תנועת "עומדים ביחד", סיפר על המבצע. "התחלנו לפני שבועיים ויום מהגליל, המשכנו למשולש ואנחנו מסיימים השבוע בנגב. לפני ההתרמה ברהט המספרים עמדו על למעלה מ-200 משאיות, ואתמול ברהט ההתגייסות הייתה ענקית ואנחנו עדיין סופרים את הכמויות שמפוזרות במחסנים השונים בעיר. יש הערכות מבוססות שנאספו סחורות בשווי מיליונים רבים של שקלים, אולי אפילו מספר דו ספרתי של מיליונים".
וולטמן אומר כי את הפצת המצרכים מבצע ארגון סיוע בינלאומי גדול ומוכר, שגם עובד עם האו"ם ובתיאום עם מדינת ישראל, מה שמבטיח שהמצרכים לא יגיעו לגורמי טרור אלא ליעדם האזרחי. "הוא זה שאחראי על החלוקה באופן בלעדי. אנחנו ארגון שפועל בתוך ישראל, תנועה פוליטית שמארגנת יהודים וערבים אזרחי מדינת ישראל כדי להשפיע על השיח והמדיניות הציבורית כאן - אנחנו לא ארגון לוגיסטי. הארגון הוא ארגון בינלאומי מוכר, שיש לו היתר הכנסת משאיות לעזה וזוכה להערכה מקצועית בקרב קהילת ארגוני הרווחה ההומניטרים, והוא זה שיש לו את מערך ההפצה בעזה".
לדבריו, מהות מבצע החלוקה היא לא רק הומניטרית, אלא גם פוליטית. "זה מבצע שנושא בתוכו מסר מדיני: אנחנו נגד המלחמה, אנחנו בעד הסכם הפסקת אש, בעד עסקת חטופים שתחזיר את החטופים הביתה בחיים למשפחות שלהם ותעצור את הפגיעה בחפים מפשע ברצועת עזה, ומבחינתנו כל אדם שמשתתף בפעילות של התרמת מזון לעזה בעצם משתתף בצורה של מחאה פוליטית, שמפנה ביקורת כלפי הממשלה".
הוא אומר כי המצרכים שמעבירים בתנועה הם הומניטריים, בדיוק כפי שממשלת ישראל התחייבה בפני ארה"ב והמדינות המתווכות להעביר לרצועה. "אנחנו לא עושים משהו שממשלת ישראל לא עושה", הוא אומר. "יש לה התחייבויות בינלאומיות שנגזרות מאמנות שהיא חתומה עליהן בתור כוח ששולט צבאית בשטח שם, לאפשר העברה של סחורות הומניטריות - קודם כל אוכל: אנחנו אוספים קמח, סוכר, מלח, קופסאות שימורים, פסטה, דברים מהסוג הזה, שלא אנחנו אומרים שצריך להעביר - הממשלה עצמה התחייבה להעביר".
איך אתם מגיבים לביקורת?
"מי שסופג ביקורת, זה אומר שהוא מספיק משמעותי והעשייה שהוא עשה מספיק חשובה כדי שהיא תעורר עניין ותגרום לאנשים להתבטא נגדו. לכן ביקורות כמו של השר בן גביר, אנחנו רואים אותה כעדות לחשיבות של העשייה שלנו. אנחנו שומעים את הביקורת אבל לא מתרגשים ממנה. כשבן גביר אומר שצריך לשלול אזרחות מכל אדם בישראל שהתרים סיוע הומניטרי לעזה - זו בדיחה הרי. מדובר על לשלול ארחות פחות או יותר לכל העיר רהט. לכן אף אחד לא לוקח ברצינות את האמירות של בן גביר".
אבל אתה מצליח להבין את המורכבות בעיניי הרוב הישראלי היהודי? מצד אחד הבדואים "הוכיחו את נאמנותם" ב-7 באוקטובר, מצד שני עכשיו הם עוזרים לאזרחי עזה
"זה לא מצד שני, זה לא דבר שעומד בסתירה. להיות חלק מהחברה שאנחנו חיים בה ולהיות חלק מהעם הפלסטיני זה שני דברים שמתקיימים בעת ובעונה אחת. האזרחים הערבים בישראל עשרות שנים חיים את המציאות הזאת: שהמדינה שהם האזרחים שלה נמצאת במלחמה עם העם שאליו הם משתייכים מבחינה לאומית. אני חושב שהדרך להתמודד עם המתח הזה באמצעות התרמה הומניטרית של מזון שעוברת לתינוקות וילדים, היא לא רק דרך בריאה ודרך חכמה, היא גם דרך אנושית ומעוררת התפעלות".