במבנה אחד בן ארבע קומות בבאר שבע מתאמן דור העתיד של עולם הרפואה על מגוון תרחישים רפואיים. המרכז לסימולציה רפואית על שם משפחת פילד עובד באוניברסיטת בן גוריון בנגב מזה כשנתיים, שבמהלכן הוכשרו בו אנשי מקצוע מכלל מקצועות הבריאות - רופאים, פרמדיקים, אנשי סיעוד וכו'. המרכז נותן שירות לבתי החולים המסונפים אקדמית לאוניברסיטה - סורוקה, אסותא וברזילי, וכן למד"א בישראל ובחו"ל, ולגורמי הבריאות בגופי הביטחון השונים. ערב מלחמת חרבות ברזל, למשל, הגיעו 400 אנשי כוחות הביטחון לתרגל - לקראת היציאה לשטח.
המרכז נחשב למתקדם במזרח התיכון, ואחד מששת מרכזי הסימולציה הרפואית הטובים בעולם. כך, בשנה שעברה הגיעו למרכז סטודנטים שעשו את כל הדרך מהודו, כדי ללמוד עזרה ראשונה מאנשי הרפואה של בן גוריון. מבחינה טכנולוגית, במרכז עובדים עם ציוד שנראה כאילו נלקח מסט של סרט אקשן הוליוודי: בין היתר בובות במשקל אדם, שיכולות לדבר וניתן להגדיר להן מדדים ואפילו להזרים דם בעורקיהן; גפיים ודם מלאכותי שניתז במהלך תרגול תרחישים; ומערכת אולטרסאונד שאפילו מערכת הבריאות בארץ לא הכירה.
"יש לנו פה סימולטור אולטרסאונד, כאשר בעזרתו ובאמצעות המסך, שמדמה אינספור פתולוגיות, הסטודנט קורא את הסיטואציה ומגיע ומבצע את בדיקת האולטרסאונד", מספר מנחם בלומנטל, מנהל מרכז הסימולציה. "כאשר אני מניח את המתמר על הלב, אני רואה פה את הלב, אני יכול לראות אותו מהרבה מאוד חתכים. כמה שזה נראה בסיסי, אפשר לקבל פה הרבה מאוד אינדיקציות לגבי מצב המטופל, החל מרמתו הבסיסית - שפה אני יכול לראות דימום שנמצא בין קרומי הלב - וברמות מתקדמות עד רמות של קרדיולוגים מומחים".
עם זאת, מדגיש ד"ר אורן וכט, המנהל האקדמי של המרכז וראש המחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון, ההון האנושי הוא זה שהופך את המרכז למה שהוא. "אני כל הזמן מדגיש את זה שהכלי המשמעותי ביותר שיש פה זה לא הטכנולוגיה, זה גם לא הבניין. זה קודם כל אנשי הצוות שמלמדים פה, זה הדבר הכי משמעותי, והאנשים שבאים ללמוד פה - הסטודנטים. זה והאינטרקציה הזאתי היא הדבר המשמעותי ביותר".
הרעיון מאחורי מרכז הסימולציה הוא ברור - להימנע מניסויים על בני אדם. התלווינו לסטודנטים לרפואת חירום בשנה ב', שהגיעו לתרגל תפקוד במצבי חירום. בקומת המרתף נכנסנו לחדר גדול, שבו ניתן לדמות אירועים רבי נפגעים, תאונות דרכים ותאונות בנייה, כולל את האווירה בזירה: על הקירות מסביב ניתן להקרין סרטון המדמה את זירת האסון, ברקע מוקרנים קולות של אותה הזירה, ובמגירות השונות ניתן למצוא תרופות וגדמים מפלסטיק.
היום התמודדו הסטודנטים עם תרחיש של פועל שנפלו עליו פיגומים, אירוע נפוץ מאוד לצערנו. במהלך הטיפול בלכוד, מתעסק המדריך במדדים השונים, מעלה או מוריד דופק בהתאם לפעולות של הסטודנטים, ועונה לשאלות של המתרגלים בשם ה"מטופל".
בחדר אחר, קטן יותר, מתרגלים הסטודנטים אירוע של תאונת דרכים עם לכודה. במסגרת התרגול, שאינו רק רפואי, כאן מתמודדת הסטודנטית עם הקשר עם יתר גופי החירום בזירת האירוע - כבאים שהגיעו לעשות את עבודתם.
בנוסף ישנם חדרים שמדמים מחלקות שלמות, עם שבע או שמונה מיטות טיפול, וכן חדרים שמדמים טיפול פרטני. בתום התרגול, עוברים המדריך והסטודנטים על שאירע, מנתחים את הפעולות שעשו ואת האתגרים, ומסיקים מסקנות.
השפעות 7 באוקטובר על אופן ההכשרה
מאז 7 באוקטובר, מספר ד"ר וכט, מתמקדים במרכז ברפואה טקטית - הבנה שפרמדיק שהוכשר לשיטת עבודה אזרחית עלול לפגוש גם במצבים צבאיים. "יש לנו היום איזושהי הבנה שאם אנחנו מכשירים כאן פרמדיקים במתאר אזרחי לחלוטין, מאוד יכול להיות שגם במתאר האזרחי הם ייתקלו בתרחישים שהם סוג של עירוב של תרחיש אזרחי עם תרחשי צבאי", הוא מסביר. "סתם, דוגמה הכי פשוטה שאפשר לחשוב עליה, זה מישהו שאתה מקבל אותו והוא עם חוסם עורקים כבר עשר שעות".
לקראת עימות צפוי בצפון, הוא אומר, לא שינו במרכז הסימולציה את שיטת העבודה, אולם התגברה ההבנה שהתרגולים הם מהותיים. "בתפיסה של ההכנה של צוותי רפואה, אין פה דברים שהם שונים", הוא אומר. "אני חושב שיש יותר הבנה, בכלל - בקרב כל המערכת הרפואית, גם בקרב הסטודנטים אני חושב - כמה זה חשוב להיות מוכנים מהבחינה הזאת. אם מקודם 'טוב, בואו נתאמן, זה נחמד', היום יש יותר הבנה".