יום השביעי לאוקטובר, שבת בבוקר, שמחת תורה, תפס את העם שלנו חזק בבטן. תפס ולא הרפה. ביממה הראשונה הגיעו למרכז הרפואי סורוקה מעל 670 פצועים, בהם כ-130 במצב קשה עד קריטי, מה שהיה לאירוע רב הנפגעים הגדול שידענו כתוצאה מטרור, בבית חולים יחיד שבעצמו נמצא תחת אש באותה שבת.
הנפש של כולנו פצועה, וברור לכל שישנו קשר עז בין הגוף והנפש. הריון גם ככה נחשב לתקופה שמלווה בחוסר וודאות ולכן בלי קשר למצב מלחמתי, לא מעט נשים יסבלו מרמה מסוימת של חרדה. בתקופה של מתח אובייקטיבי בשל מלחמה, החרדה עלולה להחריף והחשש שהמצב הנפשי ישפיע על ההריון ועל העובר גובר. מחקרי עבר הראו שלחץ בעת מלחמה עלול לגרום לסיבוכים בהיריון ובלידה: מחקר שנעשה בביה"ח סורוקה בתקופת "עופרת יצוקה" בחן תוצאי היריון בין ה- 7/12/2008-18/1/2009 לעומת תקופה זהה שנה קודם, ומצא עלייה בשיעור הלידות המוקדמות (מתחת ל-34 שבועות להיריון).
גם במלחמה זאת בדקנו את ההשפעות על האוכלוסייה של הנשים ההרות: בבית החולים סורוקה בדקנו את תוצאות ההריונות והלידות בחודש הראשון למלחמה לעומת תקופה זהה שנה קודם. תקופת החודש הראשון הייתה תקופת שיא של חרדה קיומית. העיר באר שבע הייתה אדומה. המחקר מצא עליה מובהקת בסיבוכי היריון שעלולים להיות משויכים ללחץ וחרדה. המחקר הדגים עלייה מובהקת סטטיסטית של פי 2 בשיעור ירידת מים מוקדמת לפני הלידה, עלייה של פי 4 בשיעור של מים מקוניאלים. מקוניום זאת הצואה הראשונה של התינוק אשר בדרך כלל מופרשת רק אחרי הלידה, והפרשה שלה עוד ברחם יכולה להיות קשורה בלחץ שעובר מהאם לילוד.
כמו כן, נמצאה עליה של פי 1.7 בשיעור ציוני אפגר שנמוכים אשר נמדדו לילודים 5 דקות מהלידה. מבחן האפגר זהו המבחן הראשון אותו עובר כל תינוק וכולל מדדים של דופק, מאמץ הנשמתי, מתח שרירים (טונוס), תגובה לגירוי, צבע העור. לכל פרמטר ניתן ניקוד: 0 או 1 או 2. הצירוף של סך הנקודות הוא ציון האפגר של התינוק. ככל שהציון גבוה יותר, מצבו המידי של התינוק טוב יותר.
מחקר נוסף אשר בוצע למשך תקופה ממושכת יותר במלחמה, שם על דגלו לבחון את הקשר שבין חשיפת היולדת למצב טרור ומלחמה ובין ההשלכות על המצב המנטאלי שלה לאחר הלידה לרבות דיכאון וחרדה ועל הקשר שלה עם היילוד. במחקר בחנו החוקרים מסורוקה את הסיכון לדיכאון לאחר לידה, חרדה לאחר לידה ופגיעה בקשר אם-יילוד בקרב הנשים שילדו בבית החולים סורוקה בתקופת פרוץ מלחמת ישראל-חמאס (אוקטובר-נובמבר 2023) תוך השוואתן ליולדות שילדו בתקופה טרם המלחמה (מרץ-מאי 2020).
החוקרים ביקשו לבחון את השלכות מצבי הסטרט עם פרוץ המלחמה על היולדות בדרום בימים הראשונים שלאחר הלידה באמצעות שאלונים מתוקפים לבחינת סיכון לדיכאון לאחר לידה, חרדה לאחר לידה ואספקטים שונים בקשר אם-יילוד וכך גם תוך שימוש בשאלונים אישיים ורשומות רפואיות. החוקרים מצאו קשר ישיר בין חשיפת היולדת למצבי הטרור והמלחמה בתקופת מלחמת ישראל-חמאס ובין המצב המנטאלי של היולדת בימים שלאחר הלידה. במסגרת זאת: עליה מובהקת בסיכון לדיכאון לאחר לידה, גם לאחר שימוש באנליזה רב משתנית, עליה מובהקת בסיכון לחרדה לאחר לידה ומגמה למובהקות עם שימוש באותה אנליזה רב משתנית ולבסוף עליה באספקטים מסוימים בקשר האם והיילוד שלאחר הלידה לרבות פרמטרים של דחיה, כעס והזנחה.
המחקרים הללו למעשה הדגימו שאוכלוסיית היולדות היא אוכלוסייה בסיכון וכי יש לבחון ולהמליץ על התערבויות מורידות חרדה בקרב אוכלוסייה זאת. בתקופת חירום כמו מלחמה, קיימת חשיפה גבוהה למצבי לחץ וחרדה, שיכולים להשפיע על בריאות האם והעובר. ברור כי כמו בכל הריון, גם בתקופת מלחמה, יש חשיבות גדולה למעקב ההיריון. המטרה היא הפחתת סיבוכים אפשריים לאישה וליילוד. לכן, ובעיקר ברור כי הקפדה על מעקב היריון סדיר וקבלת תמיכה חשובים מאוד.
הכותב הוא פרופ' אייל שיינר, מנהל החטיבה למיילדות וגינקולוגיה בביה"ח סורוקה.