הקשר בין הקריה למחקר גרעיני לבין קורבנות הנובה

אחד האירועים המחרידים והזכורים ביותר ב-7 באוקטובר היה הטבח במסיבת הטבע נובה בחניון רעים. בטבח נרצחו 364 אזרחים, 44 נחטפו לרצועת עזה ועוד מאות נפצעו. בין שלל היוזמות להנצחת הנרצחים שקמו מאז, נמצאת גם אחת שהציגו חמישה גמלאים של הקריה למחקר גרעיני בנגב.

הצטרפו והישארו מעודכנים תמיד עם וואלה שבע >>>
ערוץ הוואטסאפ:
https://bit.ly/4f1a7iQ
וגם בטלגרם:
https://t.me/wallasheva

"לכל אחד יש קשר עקיף למסיבה", אומר שלום לוי, בן 70 מבאר שבע, כשנשאל על הקשר שלו ושל האנשים שעבדו איתו - למסיבת הטבע. "יש לי הרבה חברים שהילדים שלהם היו שם. לכל אחד מאיתנו יש משהו שם".

לוי, שגם כתב בעבר ספרי ילדים, מספר כיצד הגה את הרעיון, וחבר לצוות היגוי ולפסל מאיר עזריאל. "כולנו גמלאים של הקמ"ג, ואחד מאיתנו - מאיר עזריאל - מפסל כתחביב. הוא מתעסק בפסלים ויש לו כמה פסלים בחצר של קמ"ג וגם בבאר שבע, ואנחנו הגענו לרעיון כזה שצריך להנציח את מה שקרה שם בנובה. חשבנו פה, חשבנו שם, מה אפשר לעשות. אחרי יומיים התכנסנו שוב, ואז יצא הרעיון הזה של יד הנצחה, שמדמה את המקום שבו התרחש הטבח הזה".

הדגם שבנה עזריאל, חבר באגודת הפסלים בישראל, ביחס של 1:16, מדמה את רחבת הריקודים - עם אוהל, דמויות של בליינים רוקדים, דיג'יי ומשטרה, ואפילו דמותה של רות פרץ ז"ל, שסבלה משיתוק מוחין ונרצחה במסיבה עם אביה אריק. לפי התוכנית, קוטרו של האוהל במציאות יהיה 10-15 מטרים, וגובהן של הדמויות 1.70 מ' - הכל עשוי מפלדה. "השקעה גדולה יחסית, כלכלית", אומר לוי, "אבל מועצה יכולה לעמוד בזה".

החמישה אכן פנו למועצות שונות על מנת שיציבו את המיצג בשטחן - ממועצה אזורית אשכול שבשטחה נמצא אתר הטבח, ועד לעיריית באר שבע - ובסוף הייתה זו עיריית דימונה שנתנה את הסכמתה. "בדימונה יש לנו מקום שהמליצו עליו וקיבלנו את ההסכמה של העירייה", אומר לוי. "ביקשנו מהעירייה להוציא מכתב לקרן קיימת, וקרן קיימת עוד לא קיבלה אותו. הרבה ביורוקרטיה".