מכון ריפמן לפיתוח הנגב פנה לנשיא המדינה ולראש הממשלה בקריאה לאמץ הצעת חוק לתוכנית שגובשה במכון להסדרת הבדואים בנגב. במכתב ששלח ראש המכון חגי רזניק לשני הבכירים ולשרים וחברי הכנסת הוא הציג את התוכנית, שנוגעת לכל היבטי החיים של הבדואים בנגב, ביניהם הסדרת הקרקע, חינוך, פיתוח כלכלי, ביטחון אישי ומשילות.
הצטרפו והישארו מעודכנים תמיד עם וואלה שבע >>>
ערוץ הוואטסאפ:
https://bit.ly/4f1a7iQ
וגם בטלגרם:
https://t.me/wallasheva
בתחום הסדרת הקרקע קוראים במכון לתת סמכות להסדרה פנים-רשותית, לצד הקמת ועדת תכנון עצמאית שתוכל להעניק היתרים זמניים וקבועים. בנוסף מציעים בהצעת החוק להקים מנגנון להסדרת תביעת בעלות על קרקע, אשר תומר לזכות לפיתוח, על ידי מתן תמריצים שונים. זאת, לטענת מכון ריפמן, היות שלרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, הגוף האמון על ההסדרה, אין "סמכות בחקיקה ראשית, ואין ברשותה כל סמכות חוקית להקצאת קרקע", לשון המכתב.
בתחום החינוך מציעים במכון להקים רשת חינוך יעודית, שתאפשר אספקת שירותי חינוך לאזורים לא מוסדרים, ואף להתערב במקרים בהם מינהל החינוך המקומי אינו מתפקד. בנוסף קוראים במכון לבנות רפורמה בהשכלת עובדי ההוראה לחברה הבדואית, תוך עידוד ושילוב ליווי אקדמי ישראלי ושלילת כניסת עובדי הוראה שקיבלו את השכלתם בערים פלסטיניות בגדה. "חלק גדול מהחינוך הבדואי נעשה על ידי אנשי הוראה שקיבלו השכלתם בערים פלסטיניות באיו"ש", נטען במכתב, "וערכים אלה מוטמעים בלימודים במקום לחזק את הזהות הישראלית לאזרחי ישראל הבדואים".
בתחומי הפיתוח הכלכלי ממליצים במכון ריפמן לקבוע תמריצים להשקעות הון, אזורי מלאכה וחינוך מקצועי, וכן להשתמש "במשאב הקרקע לטובת העלאת העושר המוניציפלי והאישי של החברה הבדואית, כגון מפעלי פסולת, אנרגיה סולארית, אגרגטים ועוד". בשאלת הביטחון האישי והמשילות מציעים בין היתר להטמיע שיטור על-תחנתי שיפעל כמרחב ייעודי במחוז דרום של המשטרה, להגדיל תקנים בשיטור העירוני, ולהשתמש במעצרים מינהליים לעבירות נשק - עם אפשרות לערב את שב"כ.
"אנחנו מחוייבים להתעקש ולהיאבק על מנת לייצר פתרונות חקיקה", אמר רזניק. "בנגב חיים מעל ל-300 אלף בדואים, מחציתם באזורים שאינם מוסדרים פיזית וחברתית, ומתקיימת בהם הזנחה רבה, בכל תחומי החיים. אנו רואים באזורים אלה תופעות קצה של חדירת תפיסות לאומניות ואנטי-ציוניות, המוצאות את דרכן לעומק החברה", הוסיף, "קידום חקיקה ראשית ומקיפה, יחד עם המשך חיזוק כלכלי וחברתי, יוכלו לפתור את אתגרי הנגב ולהוביל את הנגב להיות חבל ארץ פורח, משגשג ומבטיח במדינת ישראל", אמר חגי רזניק.
את הצעת החוק גיבשו במשך שלוש שנים משפטנים ועמיתי מחקר של מכון ריפמן, בהם גם בדואים. אינג' עמר זקיק, לשעבר מהנדס העיר תל שבע, שהיה מעורב בגיבוש הצעת החוק, אמר כי "כבדואים, זו זכות גדולה שמתחילים לדבר בכלי חקיקה שייתן הזדמנות לפיתוח משותף בנגב. העובדה שעד היום אין שום ניסיון חקיקה אמיתי בנושא לא מוסיף כבוד לקיום המשותף שלנו בנגב".