האלמנה החומה והחיידק: מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב גילה כי 86% מעכבישי המין הפולש האלמנה החומה שנבדקו בישראל, דרום אפריקה וארה"ב, נשאו את החיידק רבדוכלמידיה .החוקרים מצאו שהחיידק מועבר גם לצאצאים של העכבישים דרך הביצים.
ומה באשר לנזק שעלול להיגרם לבני אדם? עכביש האלמנה החומה, Latrodectus geometricus, הוא מין פולש חובב סביבת אדם שמתחרה עם מיני עכבישים מקומיים המצויים באקלים חם ברחבי העולם. לעכבישים אלו, כמו לשאר מיני האלמנה, יש ארס הפוגע במערכת העצבים והם עלולים להיות מסוכנים לילדים צעירים ולקשישים. עם זאת לא ידועים עד כה על מקרים של נשיכה מאלמנה חומה בארץ. אם כן, החוקרים מרגיעים ומסבירים כי "נשיכה מעכבישים אלה, לא תדביק אנשים בכלמידיה. אולם, עד כה נמצא, רבדוכלמידיה בכמה אורגניזמים - מין קרציה, איזופוד, תיקן ועוד מין של עכביש - אך במקרים אלו, היה אירוע נדיר" כך לדברי החוקרים.
ד"ר מוניקה מאורי ועמיתיה באוניברסיטת בן-גוריון השוו בין קהילות חיידקים באוכלוסיות של עכבישי אלמנה חומה שנאספו בדרום אפריקה (כנראה המקור של העכביש) לבין אוכלוסיות פולשניות בישראל ובארה"ב. החיידק הדומיננטי, Rhabdochlamydia, נמצא ב-86% מהעכבישים שנסקרו. החיידק נמצא גם בביצי נקבת העכביש, מה שמעיד על כך שעכבישים מעבירים את החיידקים לצאצאים שלהם.
"התוצאות שלנו מרמזות על כך שלחיידק הרבדוכלמידיה הדומיננטי והנפוץ הזה יש תפקיד חשוב בביולוגיה של העכביש הפולש האלמנה החומה ", הסבירה ד"ר מוניקה מאורי, פרופסורית חברה ב-The City University of New York וחוקרת פוסט-דוקטורט לשעבר ב-BGU.
אפיון חיידקים סימביונטיים בעלי פוטנציאל חשוב הוא צעד לקראת הבנת הרלוונטיות שלהם לאינטראקציות אקולוגיות ותגובות לשינויים סביבתיים. השכיחות הגבוהה של Rhabdochlamydia בכל אוכלוסיות העכבישים שנבדקו מעידה על כך שיש לה תפקיד תפקודי חשוב ויתכן שיכול לתרום להצלחת הפלישה של העכביש.
חיידקים סימביונטיים יכולים להשפיע על התפשטות של מין ועל הצלחתו בסביבה חדשה ויכולים להשתנות או להעלם במהלך תהליך הפלישה. לעכבישי האלמנה החומה מדרום אפריקה היו בסך הכל יותר זני חיידקים בהשוואה לעכבישים מישראל, שם נמצאו אלמנות חומות לראשונה בתל אביב ב-1980 ומארצות הברית, שם התפשט העכביש מדרום פלורידה בשנות ה-2000. מגוון חיידקים גבוה זה תומך ברעיון שמקורו של עכביש האלמנה הפולש האלמנה החומה מדרום אפריקה.
חוקרים נוספים שעסקו בנושא הם: פרופ' יעל לובין ופרופ' מיכל סגולי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' ג'ניפר ווייט, ד"ר אריק צ'פמן, ולורה רוזנוולד מאוניברסיטת קנטקי, תמביל חוזה מהמכון הלאומי למגוון ביולוגי בדרום אפריקה, ורובין לייל מהמועצה למחקר חקלאי, דרום אפריקה.
מחקרים קודמים של צוות המחקר הצביעו על סיבות נוספות לשגשוג עכביש האלמנה החומה ולפולשנות שלו, כגון: התאמה לסביבת בני אדם, הגנות טובות יותר כנגד פרזיטים, והגנה טובה יותר על שקי הביצים, בהשוואה למיני האלמנות המקומיים. למשל, עכבישות האלמנה החומה מייצרות פקעת ביצים עם שכבה נוספת של הגנה בצורת קוצים עשויים ממשי, שמקשה על הטפיל העיקרי שלהן (צרעה פרזיטית שמטילה את ביציה בתוך שק הביצים של העכביש) מלתקוף ולהשמיד את הביצים. הנקבות של עכביש האלמנה החומה גם מבריחות את הטפיל ביעילות גבוהה יותר מהרשת שלהן. סיבות אלו ונוספות יכולות להסביר את השכיחו הגבוהה של עכביש זה ויכולתו לפלוש לאזורים נרחבים בעולם.