בפעולת ניטור שביצע המשרד להגנת הסביבה בדרום הארץ, נלכדו יתושות שאובחנו לאחר מכן במעבדות משרד הבריאות כנגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס. פעולות הניטור בהם התגלו היתושות התבצעו באילת ובמועצה אזורית איילות וכעת המשרד ממשיך בבדיקות נוספות במוקדים שונים בארץ.
ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: "במסגרת פעולות ניטור נרחבות שביצע המשרד להגנת הסביבה במהלך השבוע האחרון נלכדו יתושות הנושאות את ווירוס קדחת מערב הנילוס. בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה הנחה את כל הרשויות להגביר את מאמצי הניטור וההדברה. מעבר לכך, אנו מבקשים מהציבור להתמגן בפני יתושים בהתאם להנחיות המשרד, זאת במטרה לסייע במאמץ הלאומי לצמצם את מפגע היתושים ובכך להימנע מעקיצות מיותרות ומתחלואה".
בעקבות הדברים, ד"ר אור בקשי, מומחית ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות, מחוז דרום מסבירה: נגיף קדחת מערב הנילוס מועבר לבני אדם ולבעלי חיים על ידי עקיצת יתושה הנקראת cullex. המחלה אינה עוברת ישירות מאדם לאדם או מבעל חיים לאדם אלא מעקיצות יתוש בלבד.
מה התסמינים? דגירת המחלה יכולה לנוע בין 2 ל-14 ימים, ועוד כמה שבועות אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. כ-70%-80% מההדבקות בנגיף בבני אדם הן תת-קליניות או א-סימפטומטיות, כלומר ללא תסמינים בכלל. מרבית האנשים שעלולים לחלות במחלה קשה יהיו אנשים בני 60 ומעלה, מחלה קשה נדירה בגילאים צעירים יותר.
מה הסיבוכים שעלולים להתרחש בעקובת המחלה? אצל פחות מ-1% מהחולים עלול להתפתח שיתוק חריף, שיתוק של גפה יחידה או יותר, ועד לשיתוק שרירי הנשימה וצורך בהנשמה. בנוסף, אצל חולים שמחלתם פגעה במערכת העצבים המרכזית לעיתים קרובות נותרים עם ליקויים נוירולוגיים.
אם כך איך ניתן להימנע מהקדחת? המניעה העיקרית היא הימנעות מעקיצות יתושים, יש לנקוט אמצעי התגוננות בשעות החשכה, שהן שעות הפעילות של היתושים. מומלץ ללבוש לבוש ארוך, להתקין רשתות בחלונות, להשתמש במאווררים, שימוש בתכשירים דוחי יתושים ולדאוג לייבוש מקורות מים עומדים.