ביום ראשון שעבר הגיעה למטה האו"ם בווינה משלחת שבלטה בנוף האירופי, ובה חמש תלמידות תיכון מדרום הארץ. הבנות, משתתפות פרויקט She-Space של אוניברסיטת בן גוריון ובית יציב, שמטרתו עידוד נערות להתנסות בלימודי מדעים והנדסה דרך תחום החלל, הגיעו לייצג את ישראל בוועדת האו"ם על שימוש בחלל לצורכי שלום (COPUOS). איתן הייתה גם יוזמת ומנהלת הפרויקט ד"ר שמרית ממן, חוקרת סביבה וחלל ומנהלת המעבדה לחישה מרחוק ודימות פלנטרי באוניברסיטה.
ספרי, קודם כל, איך בכלל קם מיזם She-Space?
"שמתי לב שכל הזמן אני נכנסת לחדר ואני תמיד מדענית יחידה. תמיד, 40 מדענים גברים ואני", סיפרה ממן בשיחה עם וואלה שבע. "היה שלב שאפילו המהנדסים אמרו לי 'את לא רוצה להביא חברות?', ואתה אומר 'די, 2015, כמה אפשר לשמוע על זה, נשים יכולות הכל - אבל איפה הן?'. גם הבת שלי, שהייתה אז בת 4 וחצי- חמש, אמרה לי 'למה אין לך חברות בנות?'. ב-2016 עשיתי כנס מאוד גדול באוניברסיטה והבאתי אסטרונאוטית מנאס"א, ד"ר שאנון ווקר, אחר כך היא גם פיקדה על תחנת החלל הבינלאומית, ואמרתי 'אני סוגרת לילדה שלי פינה שיש גם אסטרונאוטיות נשים'"
"כל הסטודנטים שמגיעים אליי למעבדה יודעים שבמהלך התקופה אצלי הם עושים פעילות קהילתית", המשיכה ממן, "זה לא משהו סטנדרטי במעבדות מחקר ומאוד בן גוריוני. אנחנו רואים את המעורבות בקהילה שלנו כחלק בלתי נפרד. ואז אחת הדוקטורנטיות אמרה לי 'בואי נסגור את התוכנית רק לבנות'. אמרתי לה שלא נייצר לבנות עולם לא מציאותי, שיש בו רק בנות, ואז אחר כך הן יחטפו את הכאפה כשהן יצאו החוצה, אבל נשנה את השם של התוכנית ל-She-Space. בלי שיעורים על מגדר, אנחנו לא מדברים על נשים, מה שאנחנו עושים זה רק דוגמה אישית - הן נכנסות למעבדה, וכל מה שאנחנו עושות, הן עושות. באותה שנה שיגרנו שני לוויינים, אז את כל הדאטה שקיבלנו, הבנות היו איתנו. הן היו איתנו כשהורדנו את הנתונים, הן היו איתנו כשפתחנו את הנתונים בפעם הראשונה, אז באמת הייתה התרגשות, הן באמת הרגישו את הנושא של החדשנות כי לנו זה היה חדש".
בואי נחזור צעד אחורה - ספרי על התחום שלך
"התחום עצמו זה למעשה הצד השני של הנדסת לוויינים. כולם נורא מתלהבים מהשיגור ומזה ששמים לוויין בחלל ומה שנקרא "מדע טילים", אבל שוכחים שברגע שהלוויין הגיע לשם - עדיין יש לו משימה. ברגע שהלוויין נמצא שם, אני משתמשת בו כאמצעי תצפית, ואז אני יכולה ללמוד על כדור הארץ או על כל גוף פלנטרי אחר - כי אני עובדת גם על מאדים ונוגה וגם על ירחים שונים. אז בסופו של דבר אני מסתכלת מהחלל על תופעות שונות ופשוט חוקרת אותן מהחלל".
בעבודתה משתמשת ד"ר ממן בקרינה אלקטרומגנטית שנפלטת או מוחזרת ממטרות, וכישוריה מגוייסים לעתים קרובות גם לטובת מערכת הביטחון, בעבודה עם מדור עבירות ענף שטח בפיקוד דרום, לאיתורים של אתרי פעילות של טרוריסטים. "הבנות יודעות שהמעבדה מסווגת, יש לנו סיווג ביטחוני", היא אומרת, אך מדגישה גם את השימושים האזרחיים בהם יכולותיה באות לידי ביטוי: "יש דברים אחרים שאפשר לסייע בהם מהחלל, למשל כל הנושא של שיקום בעקבות שריפות, אפשר לראות את זה מהלוויין ולכמת את הנזק".
בין תפקידיה, עומדת ממן בראש משרד תמיכה אזורי של גוף של האו"ם שעוסק בניהול אסונות באמצעות החלל (UN-SPIDER). "כל הנושא של רעידות אדמה, צונאמי, הצפות, שיטפונות - אני עובדת איתם בשוטף על מחקרים של איך אנחנו יכולים לסייע, איך להנגיש את המידע לכוחות החילוץ הראשוניים שמגיעים לשטח בכל האמצעים המרחביים. ממש ברמה של 'אתם הולכים להיכנס לבניין, ובבניין הזה קיבלנו סיגנל מרשת חברתית'", היא מספרת.
באילו לוויינים משתמשים?
"יש לוויינים ישראלים, יש לוויינים עם אופי יותר מודיעיני, אבל כאן נכנסת המשמעות של שיתופי פעולה. זה חלק ממה שהבנות עושות בתוכנית, שהן מבינות שבסופו של דבר, גם אם אני שיגרתי לוויין, בסוף אני לוויין אחד, אז אני תמיד אשאף לשתף פעולה עם עוד מדינות כדי להשלים לי את התמונה".
איך נוצר החיבור שהוביל לביקור של הבנות באו"ם?
"האו"ם הגדיר אותי לפני כמה שנים כמומחית לחישה מרחוק באזורי אסון, אז נוצרו המון קשרים ב-UNOOSA, משרד האו"ם לענייני החלל החיצון. הזמינו אותי לאו"ם להציג את התוכנית. ובאותו זמן החליטו להקים באו"ם את Space for Women, תוכנית שמדינת ישראל תומכת בה מהרגע הראשון, ואנחנו מקבלים את כל הקרדיט על זה באו"ם".
במהלך הביקור באו"ם, התבשרו ממן ובנות She-Space שהתוכנית הוכרזה תוכנית דגל של האו"ם, "תוכנית השראה", שמופצת לכל סוכנויות החלל ולכל תעשיות החלל בעולם. "אתה יודע איזה כיף היה לגלות את זה כשאנחנו שם? הם חשפו את ארגז הכלים, היה אירוע מרגש והכל, ואז הנציגה מסוכנות החלל הקנדית ניגשת אליי ואומרת לי 'שמרית, כל הכבוד, אתם בפנים', והבנות שם! רואות הכל! אז הן חלק מההתרגשות שלי".
איך הן מגיבות?
"הייתה לי תלמידה ששנה שעברה הציגה באו"ם. היא הגיעה אליי כשהייתה בת 14, ובגיל 17 ייצגה את ישראל באו"ם. יש לי קבוצה של 6 בנות שהטסתי לקוריאה הדרומית להשתתף בהאקתון והן זכו מקום שלישי כשהן מתמודדות מול אנשים שנמצאים עשור בתעשייה. יש לנו הישגים שהם באמת מעל ומעבר".
למה בעצם אתן מתחילות איתן כבר בגיל תיכון ולא המובן מאליו - כסטודנטיות?
"הגעתי למסקנה שבשלב שהן מגיעות לאוניברסיטה זה מאוחר מדי, אין לי שום יכולת להשפיע על הבחירה. הן התקבלו והתקבעו על מה הן הולכות להיות, אז כדי להשפיע על הבחירה שלהן אני הולכת לגיל יותר מוקדם. ואז יש להן גם אינטרקציה, שהן יושבות במעבדה עם סטודנטיות מתואר ראשון, שני, שלישי, פוסט דוקטורט, חוקרות..."
מקבלות השראה
"עזוב את ההשראה, הן רואות את המסלול והן ממש מצליחות להבין את הדילמות היומיומיות: מה את עושה כשאת בהריון וצריכה לצאת לשטח, או כשמתקשרים מהגן וצריך להוציא את הילד. הן פשוט רואות את היומיום ומבינות שאפשר. חלק מהבנות אמרו לי 'אבל הדבר הכי חשוב זה להיות אמא'. אז אמרתי להן, 'אבל אני אמא, ואני אמא סבבה גם'".
לא שוכחים את נעמה גם בווינה
המשלחת הישראלית, שתודרכה על ידי עו"ד קרן שחר, סגנית בכירה ליועמ"ש במשרד החוץ, ניצלה את המעמד הבינלאומי על מנת להפנות זרקור לנושא החטופים. "מי שהטיס אותנו זה ישראייר, שזו הייתה עזרה מטורפת. על המטוס היה שלט ענק של Bring Them Home, זה היה ממש מרגש כי גם ציינו 20 לנעמה לוי, החיילת החטופה בעזה שסבה תושב מיתר. בגלל שזה מיתר ואני מעומר, אז היה לנו מאוד חשוב גם להעלות את המועדות של הנושא הזה. כולנו היינו עם סיכות, ובמסכי הענק באו"ם כל הזמן התמקדו בסיכות".
"הן גם פגשו את הנציגה שלנו מסוכנות החלל הישראלית שהייתה בדיוק באותו יום והקריאה הצהרה שהתחילה ב-7 באוקטובר. היה לזה אלמנט סופר מרגש. יש לנו תמונה עם שגריר ישראל בווינה באו"ם עם התמונה של נעמה לוי, כי סבא שלה הוציא הודעה שכולם שכחו את החטופים, ואנחנו היינו שם עם התמונה של נעמה".
איך הגיבו לזה שם? אנחנו יודעים שדעת הקהל העולמית לא ממש לטובתנו
"מבחינת האו"ם, המשרד הזה הוא סופר חיובי. כל המשלחות שפגשנו, נאס"א, סוכנות החלל הקנדית, הברזילאים, האוסטרים - כולם היו סופר חביבים, והמקום הזה של שיתוף הפעולה רב השנים שאני עובדת שם ממש בא לידי ביטוי. הבנות פגשו מהיום להיום את האחראית על כל נושא החלל באו"ם".
שגריר ישראל באוסטריה, ראש המשלחת הישראלית לאו"ם בווינה דוד רוט, ציין כי "נושא קידום השתתפות נשים בתחום חקר החלל הוא בעל חשיבות גדולה למשרד האו"ם לענייני החלל החיצון ולפעילות של ישראל בארגון. התלמידות של פרויקט She-Space הרשימו את באי הכנס כנציגות הדור הבא של המדע הישראלי וייצגו את ישראל בכבוד".