בשבוע שעבר פורסמו תוצאות עדכניות של מבחן הפיז"ה, מהם עולה כי תלמידי ישראל הצטיינו בתחום היצירתיות. עם זאת, הנתונים מראים פערים משמעותיים בין המעמדות והמגזרים השונים, שמעיבים על ההצלחה הכוללת. מה המשמעות של המבחן הזה, כיצד הוא משתלב בעידן המתחדש, ומה ניתן ללמוד ממנו, במיוחד עבור תושבי הדרום והפריפריות?
אחת לשלוש שנים מתקיים מבחן פיז"ה ב-81 מדינות ברחבי העולם, במטרה להעריך את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 בתחומי הקריאה, המדעים והמתמטיקה, וכן מיומנויות מתקדמות כמו חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יוזמה והתמדה, רפלקציה ויכולות חקר גבוהות. במבחן האחרון, שנערך בשנת 2022 ישראל שמרה על יציבות בהישגים ביחס למבחן שנערך בשנת 2018 ואף שיפרה מעט את מעמדה ביחס למדינות העולם. בתחום הקריאה, ישראל הגיעה למקום ה-30, והשיגה לראשונה תוצאות הדומות לממוצע ה-OECD. במדעים, ישראל עלתה למקום ה-37 ובמתמטיקה עלתה למקום ה-38. עם זאת, הממוצעים בשני התחומים עדיין נמוכים בהשוואה לממוצע ה-OECD.
לצד אלו, נראה שישראל הצליחה לגרוף הישג משמעותי ולהיות בין המדינות המובילות בתחום היצירתיות. אך כשצוללים לתוך הנתונים מגלים שעל אף ההישג המרשים ישנם פערים משמעותיים בין המגזר היהודי לערבי. 35% מהתלמידים במגזר היהודי הוגדרו כמצטיינים, לעומת 11% בלבד במגזר הערבי. שיעור המתקשים במבחן היצירתיות במגזר הערבי עמד על 61%, פי ארבעה מהשיעור במגזר היהודי. פערים אלו מעידים על האתגרים החברתיים והכלכליים שעדיין קיימים בישראל. עורכי המחקר מעידים כי תלמידים מהפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות ומרקע סוציואקונומי נמוך מתקשים לצמצם את הפערים ומזהירים כי ללא מענה חינוכי מתאים, יתקשו אותם תלמידים להשתלב בחברה ובתעסוקה.
לא זו בלבד, נתון מדאיג נוסף הצביע על כך שהבינה המלאכותית פתרה את מבחני פיז"ה טוב יותר מבני הנוער, מה שמחייב את כלל התלמידים לבצע קפיצת מדרגה משמעותית בכדי לצמצם את הפערים ולהתכונן לעידן המשתנה.
חשוב לציין שזו איננה גזירת גורל, אך מלבד פתרונות כלכליים וחברתיים מדינת ישראל תצטרך לקדם מהלכים פדגוגיים משמעותיים של חיזוק מיומנויות מתקדמות כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית, ראייה אסטרטגית, ראייה חברתית וגמישות מחשבתית. כל אלו אינן תכונות מולדות אלא מתפתחות בסביבה שמעודדת את השימוש בהן, ורצוי מוקדם ככל הניתן. לכן יש להתחיל ביצירת סביבה לימודית המאפשרת התנסות בפתרון בעיות משמעותיות לתלמידים, באמצעות למידה מבוססת בעיות ופרויקטים. פדגוגיות אלו הוכיחו כי כאשר התלמידים פעילים בלמידה ומקבלים הזדמנות לחקור, ליזום ולמצוא פתרונות, הם מפתחים את היצירתיות שלהם, מחזקים את תחושת המסוגלות האישית ומניעים את המוטיבציה שלהם ללמידה ולהצלחה.
לצד חיזוק התלמידים, חשוב לחזק את מערך ההכשרה והפיתוח המקצועי של המורים. אלו מהווים מרכיב חיוני לשיפור הישגי התלמידים בישראל. יש להכניס כמה שיותר מהפדגוגיות האלו בתוך תהליכי ההכשרה וההשתלמויות ולסייע גם למורים להתנסות במיומנויות הוראה מתקדמות כמו למידה מבוססת בעיות, יצירתיות וחשיבה ביקורתית. בנוסף, יש להכשיר מורים לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים כמו מציאות מדומה, בינה מלאכותית וכלים דיגיטליים אחרים שמאפשרים להטמיע את המיומנויות בצורה טובה יותר. על ידי יישום צעדים אלו, מערכת החינוך בישראל תוכל להעצים את התלמידים והמורים, להעניק להם את הכלים הדרושים לשיפור ההישגים ולייצר הכנה טובה יותר לעתיד.
הכותבת היא מומחית להעצמת תהליכי למידה ומרצה להוראת מתמטיקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע