מילואימניקים רבים נקראו למשימה עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' וממשיכים לעמוד בה בגבורה חודשים רבים, כאשר הם יוצאים להפוגות קצרות מדי פעם. בהפוגה האחרונה המתינו למילואימניקים מחטיבת הנגב, מרחב נגב של האגודה למען החייל וסניף מתנדבי האגודה בראשות ציפורה חלפון, עם הפתעה באווירה מרגשת להרמת המורל.
ציפורה מספרת על הרגע המרגש בו פגשה אותם: "חודשים רבים שהם בג'בלאות של עזה המקוללת. עד שהם יוצאים להפוגות קצרות לא היה לנו ספק שמגיעים להרים ולשמח! מיד כשפגשנו אותם ראינו את הברק בעיניים, העיניים שמספרות הכל, איך הם עוברים מצפון הרצועה, לדרום הרצועה, חרשו את רפיח. עייפים, מותשים עם נעליים מאובקות ומדים דהויים. ובכל זאת כל כך יפים, כל כך נחושים".
ובצל כל זאת, תוך הבנה כי חייבים להמשיך ולחזק את החיילים היקרים ששומרים עלינו היא מוסיפה לספר על הערב שארגנה ביד רמה: "רגע לפני הרעש הגדול שמחכה כנראה לכולנו. חיבקנו אותם עם ים פינוקים ודאגנו להרים את המורל עם בר צוברי שהגיע להוציא מהם את כל העייפות, הפחדים והדאגות לכמה שעות. ואני איתם, מנסה לנרמל את החיים שלי במשך שמונה חודשים, צופה בהם והלב מתמלא גאווה על הגיבורים שלנו.
וכך עברה לה הפוגה קצרה, התרעננות לרגע אליה יצאו חיילי המילואים וללא ספק חזרנו מלאי כוחות להמשיך לשמור ולהגן עלינו. כפי שסיכמה ציפורה: "באווירה מרגשת מלאת אופוריה, התחבקנו מלא, כי זה עם ישראל שלנו ואנחנו כולנו אהבת חינם. סיימנו את הערב בשירים על הדשא, רקדנו ופרקנו אנרגיות ופשוט היינו ביחד מלאי תקווה וגאווה בחיילי צה"ל שלנו".