עשרות פעמים מדי שנה מפעלים באזור התעשייה דימונה סובלים משקיעות מתח, שהן תקלות באיכות החשמל. אלו לא הפסקות חשמל מוחלטות כמו שאנו מכירים מתשתית החשמל הביתית, אך הן מספיקות על מנת לתקוע את מכונות הייצור ולעיתים מחייבות את המפעלים להשליך היקף גדול של חומרי גלם. "הנזקים הם אדירים", מעיד נתי פז, מנכ"ל גרין סטרים גלובל שבאזור התעשייה הדרומי בדימונה. "אנו ממחזרים חומרים כימיים מהתעשייה הישראלית ושקיעת חשמל משמעותה השמדה של חומר גלם ונזק של עשרות אלפי שקלים בכל פעם. העיכוב בפתרון בעיות החשמל בדימונה - הנמשכות שנים - פוגע בתעשייה באזור, מניא חברות חדשות מהגעה לעיר ומאיים על כלכלתה. אף אחד לא מפצה אותנו ורווחיות המפעלים שפועלים או שוקלים לפעול באזור נפגעת".
לשקיעות חשמל מגוון סיבות, כאשר בדרך כלל הן תוצאה של תקלה (קצר) בנקודה כלשהי ברשת אספקת החשמל. התקלות בדימונה הן חלק מתופעה רחבה - מדינת ישראל תכננה בעבר מעט מדי קווי הולכה לנגב, שהפך ברבות הימים לאזור המייצר חלק משמעותי מהחשמל המסופק למרכז הארץ, למשל באמצעות שדות סולאריים. קווי ההולכה כיום אינם מסוגלים להעביר ביעילות את הספק החשמל המיוצר בדרום לצרכנים במרכז הארץ והדבר יוצר עומס שמתבטא גם בשקיעות חשמל תכופות. במפעל אבגול תעשיות העוסק בייצור בדים לא-ארוגים ופועל בדימונה, מדווחים כי חודש מאי האחרון היה קשה עם לפחות 4 אירועים של שקיעות חשמל, שהביאו להפסקת ייצור. הבעיות נמשכות, על אף שכבר בשנת 2021 עשו בחברת החשמל מאמץ לפתור אותן על ידי הוספת שנאים וקווי הולכה. במפגש בין חברת החשמל ותעשייני דימונה, שהובילה בתחילת השנה שעברה מנהלת מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, דנה שדה אופיר, הציגה חברת החשמל פתרון חדש - הקמת מתקן אגירת חשמל, שייתן מענה למפעלים בעת שקיעת מתח ויימנע את נפילת קווי הייצור. ואולם, הקמת מתקן זה, כמו גם הרכבת שנאים נוספים באזור, עדיין לא הושלמה.
"אנו חווים שקיעות חשמל בדרך כלל בעונות מעבר כשיש אבק על קווי החשמל והצטברות טל או גשם, כך שנוצרים קצרים - אך לא רק, גם שינויי צריכה אצל צרכנים אחרים יכולים להשפיע עלינו", מתאר משה יחזקאל, מנהל המפעל של חברת אבגול בדימונה. "150 אלפיות שנייה של שקיעת מתח מספיקות על מנת להפיל את קו הייצור שלנו. במקרה הטוב הוא חוזר לעבודה בתוך שעה, ואם ישנו נזק לבקרים או מנועים זה יכול לארוך שעות ארוכות. כל שעת עצירה של הקו עולה אלפי דולרים. אני מעריך שזה פוגע בכלכלת דימונה, שכן יזמים הבוחרים היכן להתמקם מצפים לתשתיות מתפקדות. אני יודע שהבעיה מטופלת ואמורה להגיע לפתרונה בשנת 2025 ואולם בהחלט היינו שמחים לקצבים מהירים יותר". המפעלים בדימונה לא מקבלים פיצוי על הנזקים הנגרמים בעת שקיעות המתח וסופגים את ההפסדים. כל אירוע הוא לעתים קטן מדי בהיקפו על מנת שיפעילו את פוליסת הביטוח ומצד שני אירועי שקיעת המתח הרבים לאורך השנים האחרונות מצטברים לנזקים של מיליוני שקלים.
דנה שדה אופיר, מנהלת מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים, מסרה: "התעשייה היא עמוד השדרה של הכלכלה בדרום הארץ ובדימונה בפרט וכיום היא עתירת טכנולוגיה. פעילותה תלויה יותר מאי פעם באספקת חשמל איכותית ורציפה. התאחדות התעשיינים מודה לחברת החשמל ועיריית דימונה על המאמצים המשותפים לפתרון הבעיה ומדגישה שוב כי תקלות אלו הנמשכות שנים חייבות להגיע לפתרונן במהירות, כך שתפסק הפגיעה בכלכלה ובפיתוח של דימונה".