המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע קיימה בשבוע שעבר כנס ארצי בהשתתפות למעלה מ-50 מרצים בכירים באקדמיה וארגונים חינוכיים, בנושא הקשר בין חינוך, קהילה ומקום. זאת על רקע מלחמת חרבות ברזל ופינוי עשרות קהילות בצפון ובדרום מיישוביהם. במהלך הכנס עסקו המרצים בהיבטים תיאורטיים, פרקטיים וקונקרטיים של משולש היחסים חינוך-קהילה-מקום. באחד ממושבי הכנס נחשפו המשתתפים לשלושה מיזמים של הקמת מסגרות חינוך למפונים בים המלח, בעין גדי ובמצדה, ולפרויקט "קהילות שכנות" - לבינוי ושיכון אנשי קהילת בארי בקיבוץ חצרים עד שיוכלו לחזור לבתיהם.
אשת החינוך רעות רייז סיפרה כי עם פרוץ המלחמה, היא חברה למשלחת של ארגון ישראייד, עמותה ישראלית שמעניקה עזרה הומניטרית ראשונית ופועלת ב-65 מדינות ברחבי העולם, ויחד הם הקימו את בית הספר של קהילת המושב יבול, שמרביתה עברה למצדה לאחר 7 באוקטובר אולם התפזרה ברחבי הארץ לאחר כחודשיים. "גמישות מחשבתית היא אחד התנאים הקריטיים להקמת מערכת חינוך שאינה מבוססת מקום", אמרה. לאחר הקמת בית הספר, עברה רייז לעסוק בבניית קהילתיות משותפת עבור כל תושבי יבול. "הרעיון הוא לייצר שיח משותף בין כל ילדי היישוב מכל מקום בו הם שוהים ברחבי הארץ", ציינה. כך למשל את טקס הדלקת המשואות היישובי קיימו בזום, וכשהוחלט להוציא את תושבי היישוב לבילוי בבאולינג - חלק יצאו לבאולינג בצפון וחלק במרכז, אך באותו הזמן.
אוסי מוריץ היא מנהלת בית ספר שיצאה לשנת שבתון. אולם ארבעה ימים לאחר 7 באוקטובר היא מצאה את עצמה מנהלת את פרויקט "קהילות שכנות", לשיכון זמני של קהילת בארי בקיבוץ חצרים. "כשהנהלת קיבוץ חצרים הסתובבה בין קהילות הקיבוצים שפונו וסיפרה להם על הרעיון, הם לא הבינו על מה מדובר, הם היו בטוחים שתכף הם חוזרים הביתה", סיפרה. עד עתה הוקמו 300 יחידות דיור בחצרים, אליהן ייכנסו 750 אנשי קיבוץ בארי באוגוסט. במקביל החלה לעבוד תהילה שאמי קורץ, לשעבר סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת סטארט-אפ, על בניית מודל מודל קהילתי חדש. "התחלנו להתאים את חצרים - שיפצנו את כלבו הקיבוץ על מנת שיוכל לאכלס כמות כפולה של אנשים בתוכו, הקמנו חדר אוכל בשטח של קהילת בארי, ואפילו מכבסת הקיבוץ עוברת אדפטציה לסיטואציה", סיפרה שאמי-קורץ. "תושבי חצרים ביקש להיות מעורבים בתהליך, ולכן הקמנו 25 צוותי מעורבות שאחראים על הקשר עם בארי. בין הצוותים שהוקמו: צוות סיור לקהילת בארי, שיתחילו להכיר את המקום אליו הם עוברים, צוות של נבחרת משותפת בכדורגל, צוות תיעוד, צוות מדידה שיערוך סקרים כל רבעון כדי לבחון את המצב בקהילה ועוד", סיפרה.
ענבל רון, מנכ"לית רשת דרור בתי חינוך, יזמה הקמה של גנים במלון דוד ים המלח למפוני בארי. "ב-7 באוקטובר עברתי גיהינום כשניסיתי ליצור קשר עם ליבי אחותי, שמתגוררת בבארי", סיפרה בכנס. "ב-3 לפנות בוקר היא סוף סוף ענתה והודיעה לי שפינו אותם למלון בים המלח, היא סיפרה שהילדים יחפים עם תחתונים, אפילו בלי פיג'מות, וביקשה שאדאג לה למוצצים. פליטים". רון סיפרה כי "מהר מאוד נערמו סביבי ערמות של מוצצים וציוד למשפחות המפונים. אבל אחרי ההלם הראשוני הבנתי שאין להם בית לחזור אליו וזה לא הולך להיגמר מהר, הבנתי שלא מספיק לדאוג לציוד ושצריך לפעול להקמת מסגרות חינוך לילדים שפונו. תוך 72 שעות הקימה יחד עם עמיתיה ברשת דרור ובשיתוף ועדת החינוך של בארי מסגרות חינוך זמניות לילדים. הגנים, בהם כמאה ילדי הקיבוץ, פועלים מ-7:30 עד 16:00 וכוללים ארוחות מלאות, חוגים לילדים והקמת גינת ירק כחלק משיקום באמצעות חקלאות טיפולית. "היינו חדורי מטרה, רצינו להקים גנים כמה שיותר מהר, ואכן שבוע ויומיים לאחר השבת השחורה הגנים החלו לפעול", סיפר אלעד פלג, עמיתה של ענבל ומנהל הגנים עד היום. ד"ר מיה ויזל סיפרה כי "אחרי שראינו שהפיילוט עובד, החלטנו - בשיתוף עם משרד החינוך ואגף חינוך בעיריית שדרות - להקים גנים נוספים בעין גדי למען תושבי שדרות". במשך חודשיים ניהלה ויזל את הפרויקט המורחב.
רם זהבי, מנהל מחוז דרום במשרד החינוך, הביע בכנס הערכה רבה למרצים וליוזמותיהם למען המפונים. נשיא מכללת קיי, פרופ' אריה רטנר ציין כי "כשמביטים על אזור המרכז, נדמה כי אנו ב-18:00 אחרי המלחמה. חיי השגרה מתנהלים כמעט כרגיל, הלימודים באזור זה חזרו לפעילות מלאה, אך לא כך הדבר. לצערנו הרב אנחנו עדיין בעיצומה של מערכה מהקשות ביותר שידעה המדינה בתולדותיה. רבים נותקו מבתיהם ומעסקיהם, עשרות אלפי ילדים ובני נוער נותקו ממסגרות החינוך, ורבים מאוד איבדו את יקיריהם. כל אלו צריכים להתחבר מחדש".